על פרדיגמת התמריצים בדיני זכויות יוצרים והפסיכולוגיה של היצירה היצירתי

דיני הקניין הרוחני מבוססים על הנחה כלכלית-תועלתנית של מתן תמריצים, כדי לעודד את היצירה. המשוואה המקובלת היא שמתן תמריצים, בלבוש זכויות בקניין רוחני, יגרמו לעידוד המחקר, הפיתוח, ההמצאה והיצור של יצירות חדשות מכל התחומים, כגון: יצירות אומנות, כמו ציור,פיסול ושירה. המצאות טכנולוגיות, כמו תעשיית התוכנה והחומרה, תעשיית המכונות, תעשיית האלקטרוניקה. המצאות ביו טכנולוגיות, כמו המצאת תרופות חדשניות, המצילות חיי אדם, ועוד המצאות מסוגים שונים בתחומים רבים ומגוונים.
מכיוון שההנחה היא שדיני הקניין הרוחני מספקים תמריצים אשר בלעדיהם לא תהיה יצירה, או תהיה יצירה בכמות קטנה ביותר, ניתן מעמד גבוה ביותר לדיני הקניין הרוחני. ההגנה אשר מספק הקניין הרוחני למחזיקים בזכויות היוצרים או בפטנט על היצירה, הלכה והתחזקה. התחזקות זו גבתה ועדיין גובה קורבנות רבים אשר לגבי חלק מהם מדובר בשאלות של חיים או מוות.
זהו המצב אצל אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם את מחירה האסטרונומי של תרופה ,אשר תציל את חייהם, הם אינם יכולים לרכוש תחליפים לתרופה, מכיוון שיוצר התרופה רשם עליה פטנט ולכן יש לו הגנה על הנוסחה שפיתח, למשך שבע או אפילו תשע שנים במדינות מסוימות.
ישנה גם פגיעה באמצעי הייצור, למשל אדם אשר רוצה להכניס שיפור או שינוי בתוכנת מחשב מסוימת, כדי שזאת תתאים לדרישותיו, אינו יכול לעשות זאת מחשש לפגיעה בזכויות היוצרים של החברה שייצרה את התוכנה. זכויות היוצרים בישראל פוקעות שבעים שנה לאחר מות היוצר.
ישנה גם פגיעה באיכות החיים, למשל חובב מוסיקה אשר מעוניין להחליף שירים או סרטים עם חבריו באמצעות רשת האינטרנט, מבצע הפרה של זכויות יוצרים. דוגמאות כאלה הן רבות, דיני הקניין הרוחני מונעים מאתנו לעשות דברים אשר אלמלא דיני הקניין הרוחני, היינו עושים אותם.
בכל זאת, קשה לראות התנגדות בקרב המערכת המשפטית, הציבור או נבחריו, לדינים אילו. ההתנגדות אינה קיימת, מכיוון שהמערכת החקיקתית והמערכת המשפטית דבקות בהנחה כי זהו מחיר שאנו חייבים לשלם. כלומר, אם אנו רוצים שאנשים ימשיכו ליצור, עלינו להסכים לתת להם זכויות נרחבות ביצירה , אחרת תהליך היצירה בעולם ידעך או יפסק לחלוטין.
מובן שבמידה והיינו סבורים שתהליך היצירה ימשיך ברמתו הנוכחית, גם ללא מתן תמריצים בדמות זכויות בקניין רוחני, הרי שהיינו יכולים לוותר על הגבלות רבות מאוד: האיש החולה היה יכול לרכוש תרופה אשר תציל את חייו. איש המחשבים היה משנה את התוכנה כראות עיניו, ואף מפיץ את השינויים לכל חבריו, שהיו מפיקים מהם תועלת. חובבי המוסיקה והסרטים היו יכולים להחליף אותם ברשת ללא חשש. חברות קטנות היו יכולות לקום ולהתחרות בחברות הגדולות, אם רק היו יכולות לשפר או לשנות את מוצריהם המוגנים בזכויות יוצרים או על ידי פטנט, דבר שהיה מביא לשוק אשר בו התחרות גדולה יותר והמוצרים טובים וזולים יותר. אילו רק דוגמאות ליתרונות הרבים אשר היו צומחים לשוק ולציבור בכללותו.
בעבודה אשר זהו תקצירה בדק המחבר, האם אכן מתן זכויות בקניין רוחני, הוא תנאי הכרחי לשימור הרמה הנוכחית של היצירה היצירתית?
ועמד על הבסיס הפסיכולוגי של קניין רוחני כתמריץ ליצירה.
האם הוא עומד בביקורת התיאוריות הפסיכולוגיות השונות, המחבר הביא ניסויים אמפיריים שנעשו בתחום והגיע למסקנה כי יש צורך בשינוי רדיקלי בדיני הקניין הרוחני כפי שהם כיום.