מבוא
העבודה
תעסוק במוסד שלטוני, בית משפט השלום, שעוסק במשפטים לענייני משפחה, תעבורה, נוער, עניינים מקומיים ותביעות קטנות.
בעבודה יש שלושה נושאים מרכזיים:
1. מקור השם.
2. תפקידיו של בית המשפט.
3. שופטים.
פרק א' מקור השם
בישראל יש 30 בתי משפט השלום ב: מסעדה קצרין קרית שמונה עפולה צפת בית שאן טבריה נצרת נהריה חדרה עכו חיפה קריון הרצליה רמת גן תל אביב נתניה רחובות רמלה פתח תקווה ראשון לציון כפר סבא בית שמש ירושלים אילת דימונה קרית גת אשדוד אשקלון ובאר שבע.החליטו לקרוא לבית משפט השלום בשם זה לפי הפסוק: "אמת ושלום שפטו בשעריכם" (זכריה פרק ח' פסוק ט"ז)
פרק ב- תפקידיו של בית משפט השלום
בית משפט השלום עוסק ב:
*עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים.
*תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי התביעה אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התביעה.
*בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה 1995.
בית משפט השלום כולל בתי משפט שלום מיוחדים:
בית משפט לענייני משפחה - סכסוכים בתוך המשפחה.
בית משפט לתביעות קטנות - סכסוך אזרחי בסכום נמוך יחסית.
בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית.
בית משפט לתעבורה - בו יושבים שופטים מקצועיים, המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב.
החלטות ראש ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.
בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.
בית משפט השלום העברי
בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.
בית משפט השלום העברי נוסד ביפו בשנת 1909 על ידי המשרד הארצישראלי. בהיווסדו עמד בראשו ארתור רופין והמזכיר הראשון שלו היה ש"י עגנון.
ההתדיינות בפני בית משפט השלום העברי הייתה רצונית, לפי דיני הבוררות שנהגו באותה עת. בית המשפט פעל בערי הארץ ומושבותיה והוציא תקנות בדבר סדרי דין ודיני ראיות. רוב השופטים שכיהנו בו לא היו משפטנים, והם פסקו לפי דרכי 'השכל הישר' והמחשבה הפשוטה. בבית משפט זה ניסו להמעיט את ההזדקקות לעורכי דין, ולהפוך את ההליך המשפטי לנגיש ופתוח לציבור. השופטים שאבו את השראתם ממקורות היהדות, ומכאן הכינוי: 'העברי'.
בית משפט השלום העברי פעל בעיקר בשנות העשרים, אך לא רכש מעמד רציני במדינה המתפתחת. לא היו בידיו אמצעי אכיפה, והיהודים מיעטו לפנות אליו מיוזמתם: הדתיים בחרו להתדיין בבית הדין הרבני, ואילו החילוניים פנו לבתי המשפט המנדטוריים, אשר דן בהגינות וביעילות בעניינים אזרחיים, שלא היה בהם היבט לאומי או פוליטי.
ארכיון בית משפט השלום העברי בירושלים בשנים 1920 - 1928 נשמר בשלמותו והוא נמצא בארכיון העיר ירושלים.
פרק ג'- שופטים
שופטים מתמנים בידי נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים.
הוועדה מונה תשעה חברים, והם שלשה שופטים, שני שרי ממשלה (ביניהם שר המשפטים), שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין בישראל.
יושב ראש הוועדה הוא שר המשפטים.
בישראל 30 בתי משפט שלום. ובכל בתי משפט השלום ישנם כיום כ-369 שופטים וכ-69 רשמים.
להלן שמות שרי משפט ותקופת הכהונה