חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>משפטים ופוליטיקה>משפט- כללי>בג''צ 4541-94 אליס מילר נ'' שר הביטחון סיכום

בג''צ 4541-94 אליס מילר נ'' שר הביטחון

סיכום ספר   מאת:PhD from TAU     מחבר : בג''צ
ª
 
העובדות: אליס מילר, אזרחית ישראלית בעלת רשיון טיס אזרחי, גויסה לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית. היא סיימה לימודי הנדסת אוירונאוטיקה והתייצבה לשירות פעיל. יותר משנה לפני תחילת השירות הפעיל ביקשה לזמנה לקורס טיס. בקשתה נדחתה ע"י קצינת העתודה בטענה שעפ"י הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים ב"מקצועות לחימה". מילר ערערה על ההחלטה וזומנה לפגישה עם מפקד חיל האוויר. גם לאחר פגישה זו לא שינה הצבא את עמדתו. לאור זאת, עתרה מילר כנגד ההחלטה. טענות העותרת: 1. עמדת המשיבים המבוססת על מדיניות לפסילה טוטאלית של נשים למקצוע הטיס מפירה את זכות היסוד לשוויון בין המינים. 2. הביטוי הראשון של הפלייה זו: שלילת ההזדמנות השווה לשרת בצבא כטייסת ולתרום את חלקה לביטחון המדינה, להגשים את רצונה ולמלא את יכולתה. 3. לשלילת האפשרות לשרת כטייסת יש השלכות נוספות: פסילתן של נשים למרות היותן בעלות נתונים מתאימים פוגעת בדימוין החברתי. היא גם חוסמת את הדרך להתקדמות לתפקידים בכירים בחיל האוויר ובצבא בכלל. היא פוגעת גם בסיכוי להשתלב כטייסת בשוק האזרחי. 4. העותרת אינה מבקשת לבטל לחלוטין את ההגבלות על השתתפות נשים בתפקידי לחימה. אולם, לדבריה המדיניות בנושא זה אינה יכול להיות גורפת, אלא להתייחס באופן פרטני לאופי התפקיד, היחידה הלוחמת והחיל. גישה זו מתחייבת מעיקרון השוויון: כל עוד אין מתקיים טעם ענייני ורלבנטי להבדלה בין נשים לבין גברים לעניין מילויו של תפקיד מסוים יש לנהוג בשני המינים על פי אותה אמת מידה. טענות המשיבים: 1. נקודת המוצא למדיניות שמפעיל צה"ל בכל הנוגע לשילוב נשים בתפקידי לחימה – נעוצה בהבחנת החוק בין נשים לבין גברים לעניין היקף חובת השירות. תנאי השירות של נשים המוכתבים בחוק משליכים על אופי שירותן, בכוחות הסדירים ובכוחות המילואים. בשל השוני במאפיינים הרלבנטיים, בין גברים לבין נשים, עיקרון השוויון אינו חל. ההתייחסות השונה לשירותן של נשים נסמכת על שונות רלבנטית בנתונים, ולכן אינה בגדר הפלייה פסולה אלא בגדר הבחנה מותרת. 2. המשיבים אינם מתעלמים אמנם מן ההיבט ה"פטרנאליסטי" הגישה החברתית הגורסת כי אין לחשוף נשים לסיכוני הלחימה אל מול האויב והנפילה בשבי, אולם לא לפי טעם זה נפלה ההכרעה – העותרת נדחתה מ"טעמים תכנוניים". טעמים אלה אינם מאפשרים לצה"ל לאפשר לחיילות לשרת כטייסות בחיל-האוויר: הכשרתו של טייס היא ממושכת וההשקעה הכספית במימונה היא אדירה. ההכשרה מבוססת על ההנחה שהטייס ישרת תקופה ארוכה, תחילה בשירות סדיר ולאחר מכן בשירות מילואים. משך שירות החובה של נשים, חובת השירות המצומצמת במילואים המוטלת עליהן וזכותן לפטור משירות בטחון עקב נשואין הריון ולידה, אינם מאפשרים את שילובן בקורס טיס. 3. בחירת המועמדים לשיבוץ בתפקיד צבאי כלשהו – חייבת להתבסס על צורכי הצבא בלבד. השאלה המשפטית: האם המדיניות הנקוטה בידי צה"ל שלא לגייס חיילות לקורס טיס אין דינה להיפסל מחמת היותה נגועה בהפלייה פסולה על רקע מינן של המועמדות. הכרעת ביהמ"ש: העתירה התקבלה. השופט א'' מצא (דעת הרוב): 1. חוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו1986- מסדיר את חובת השירות בצה"ל. החוק קובע דין שונה לגברים ולנשים בשלושה עניינים מרכזיים: א. זמן השירות הסדיר. ב. חובת השירות במילואים. ג. פטור משירות בטחון לנשים נשואות ופטור משירות מילואים לנשים הרות. 2. החוק מאפשר גם התנדבות לשירות קבע או לשירות מילואים. 3. לגבי מהות התפקידים – החוק אינו מבדיל בין גברים לבין נשים. אולם, בהוראת פיקוד-עליון, המסדירה את שירותן של החיילות, נקבע בסעיפים 4 ו5-: "4. החיילות בצה"ל יועסקו בכל המקצועות הצבאיים, המוגדרים ברשימת המקצועות הצבאיים כמקצועות שניתן לשבץ בהם נשים למעט המקצועות בשדה אוגדן לחימה, בהתחשב בנתוניהן, ביכולתן ובתנאי השירות המיוחדים להן כנשים. 5. חיילת רשאית להתנדב לתפקידים החורגים ממסגרת ההגדרה שבסעיף 4 לעיל לאחר שתחתום על הצהרת התנדבות מתאימה , והתנדבותה לתפקיד תאושר על ידי קצינת הח"ן הראשית וראש אכ"א". 4. מאחר שלדברי המשיבים העותרת נדחתה מ"טעמים תכנוניים" – הרי רק צדקתם של טעמים אלה עומדת כעת למשפט ובה מתבקש בית המשפט לפסוק. 5. בנוגע לטענת המשיבים כי מאחר שהחוק הכיר בהבדלים שבין גברים לבין נשים בכל הנוגלתנאי השירות, השונות רלבנטית גם לעניין התפקידים והמקצועות הצבאיים – "אין בידי לקבל עמדה זו". "הכלל הוא כי שונות רלבנטית עשויה להצדיק הבחנה. הלוא בכך טמון שורש ההבדל בין הפליה פסולה לבין הבחנה כשרה". כדברי השופט אגרנט בד"נ 10/69 בורונובסקי נ'' הרבנים הראשיים לישראל: "עקרון השוויון, אשר אינו אלא הצד השני של מטבע ההפליה ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף, מטעמים של צדק והגינות, להמחישו, משמעותו, כי יש להתייחס לצרכי המטרה הנידונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלבנטיים לאותה מטרה.
אם אין מתייחסים אליהם יחס שווה , כי אז לפנינו הפלייה. לעומת זאת, אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים בינם רלבנטיים למטרה הנדונה, אזי תהיה זו הבחנה מותרת, אם מתייחסים אליהם, לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת". כתנאי להשגתו של שוויון מהותי חובה לקבוע שאת עצם ומידת הרלבנטיזציה של השונות יש לבחון בכל מקרה נתון בשים לב למטרה הפרטיקולארית שלשם השגתה מיושמת ההבחנה, לאמור: הזיקה הנדרשת בין התכונות המיוחדות המצויות באחד ואינן מצויות בזולתו ולבין המטרה שלשם השגתה מותר להעדיף את הראשון על פני השני, חייבת להיות ישירה וקונקרטית. 6. מההבחנה של המחוקק בתנאי השירות אין משתמע שקיימת שונות שהיא רלבנטית לפסילת כל החיילות למילוי תפקיד מסוים. את תנאי השירות השונים על הצבא להביא בחשבון בתכנון כוח האדם שלו, אך היא אינה מהווה סיבה להתרת יחס מפלה כלפי החילות. יש לפרש את החוק כחוק המתיישב עם כיבוד הזכות לשוויון בין המינים גם בשל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעם חקיקתו התעלה מעמדו הנורמטיבי של עקרון השוויון שהוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו" (השופט לנדוי בבג"צ ברגמן) והוא הפך "לעיקרון בעל מעמד חוקתי על-חוקי" (השופט אור בבג"צ 5394/92 הופרט נ'' יד ושם). 7. כנגד שילוב נשים כטייסות הועלו גם טיעונים "לוגיסטיים" ו"תקציביים". לדעת השופט אין מקום לדון בטעמים אלה, שהמשותף להם הוא הצורך להקצות משאבים נוספים לצורך קליטת נשים. זאת לא מפני שלא צורפה הערכה של גודל ההשקעה ולא מפני ששיקולים תקציביים אינם נחשבים, אלא משום שמשקלם היחסי נמדד תוך איזון בינם לבין שיקולים אחרים. כשעל הפרק ניצבת התביעה למימוש זכות יסוד - משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול. 8. ניתן יהיה להציב בפני נשים המועמדות לקורס טיס אותן דרישות להתחייבויות המוצבות בפני גברים. יש להניח כי הנוטל על עצמו התחייבות כזו, ירצה ויוכל לעמוד בה. גם אם התרומה הממוצעת של טייסת – מבחינת משך ורציפות השירות – תהיה פחותה משל גבר – ניתן להביא שוני זה בחשבון במסגרת התכנון. 9. בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות מקצועיות-תכנוניות של שלטונות הצבא. אולם, מעולם לא הוטל ספק בכך שהחלטות ופקודות הצבא, המבטאות את מדיניותו של צה"ל, כפופות לביקורת שיפוטית. לכשעצמי, איני רואה מקום לספק שמדיניות שיש בה משום הפרה של זכות יסוד מעמידה עילה ראויה להתערבות בית המשפט. 10. יש להפוך את הצו-על-תנאי לצו מוחלט. השופטת ט'' שטרסברג-כהן (דעת רוב): 1. מצטרפת לדעתו של השופט מצא. 2. בחוק אין הוראה הפוגעת בשוויון בין חיילים לבין חיילות בכל הנוגע למהות התפקידים שהם ממלאים. 3. בניגוד לדעת השופט מצא – סבורה כי ההבחנה בתנאי השירות בין גברים לבין נשים אכן יוצרת קושי אמיתי בהכשרת נשים כטייסות. לכן, השונות בתנאי השירות אינה בלתי-רלבנטית והטעמים לאי-קבלת הנשים ענייניים ואינם שרירותיים. אולם, לא די בהיותה של שונות רלבנטית כדי לסתום את הגולל על טענת ההפלייה, שכן, שונות רלבנטית הניתנת לתיקון או לנטרול כדי להשיג שוויון, ראוי לתקנה או לנטרלה, אם כי לא בכל מחיר. 4. הפסיקה מבחינה בין שונות רלבנטית שאינה יוצרת הפלייה לבין שונות בלתי רלבנטית היוצרת הפלייה. לדעת השופטת יש לחלק את הקבוצה הראשונה לקבוצה בה השונות הרלבנטית איננה ניתנת או איננה ראויה לניטרול; וקבוצה – בה השונות הרלבנטית ניתנת וראויה לניטרול כדי להשיג שוויון. 5. דוגמה לקבוצה האחרונה: אם עבודה ציבורית מסוימת אינה בעלת גישה לנכה – משום שאין גישה פיזית למשרד על כסא גלגלים, יש לאפשר לו גישה למשרד באמצעים חלופיים. באותם מקרים בהם ניתן לנטרל שונות כזו במחיר סביר, ראוי לתקנה ולנטרלה על מנת להשיג שוויון. 6. קשה להגזים בחשי
פורסם ב-: 21 יולי, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מה שלושת מבחני השוויון ( 1 תשובה ) צפה בהכל
  1. תשובה  :    יייי יום רביעי 14 נובמבר 2012
  1. ענה   שאלה  :    פס"ד אליס מילר צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.