חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

מלחמת העולם הראשונה

סיכום מאמר   מאת:idoregev     מחבר : idoregev
ª
 
הרקע: במלחמת העולם הראשונה ניצבו שני מחנות זה מול זה. מחנה אחד היו "מדינות המרכז" שהיו חברות בו גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות''מאנית ובולגריה. מול מחנה מדינות "המרכז" ניצב מחנה "מדינות ההסכמה" שהחברות בו (בתחילת המלחמה) היו: בריטניה, צרפת ורוסיה. ב1917 הצטרפה למלחמה ארה"ב ורוסיה (בעקבות המהפכה) פרשה (יצאה)מהמלחמה. לצידם של המעצמות הלוחמות, נלחמו בעלות בריתן. לדוגמא: לצידה של אנגליה נלחמו : ניו-זילנד, קנדה, אוסטרליה והודו. מלחמת העולם הראשונה הייתה שונה ממלחמות שקדמו לה.
זו הייתה מלחמה טוטאלית שנגעה בכל תחומי החיים בה השתתפו 27 מדינות. נהרגו בה קרוב ל- 13 מליון בני אדם ונפצעו בה, למעלה מ 20- מליון בני אדם. זו הייתה המלחמה הראשונה שהקיפה את כל היבשות. מהי מלחמה טוטאלית? מלחמה טוטאלית היא מלחמה שבה מגייסת המדינה והחברה את כל משאביה האנושיים, כלכליים והפסיכולוגים למען הניצחון. ומשפיע על כל בני האדם במדינות הלוחמות (ולא רק על החיילים בחזית). מאפייניה הטוטאלים של מלחמת העולם הראשונה: בתחום הצבאי: 1. דרך הגיוס והאחוז הגבוה של האזרחים המגויסים בכל מדינה.
היקף כח האדם שגויס למלחמה הגיע לשישים מליון מגויסים. האבדות הנוראיות חייבו גיוס של אוכלוסיות שלא גויסו בעבר, כגון נשים ששרתו כנהגות אמבולנס, כאחיות וכדומה. גרמניה גייסה בסוף המלחמה גם נערים בני 16 לגיוס ההמוני היו השלכות חברתיות וכלכליות. 2. היקף הפריסה בחזיתות השונות.
המלחמה החלה כמלחמה בין חמש המעצמות הגדולות, שהקיפה את כל חמש היבשות. בהדרגה נגררו למלחמה רוב עמי אירופה, אסיה אפריקה ואמריקה. (ארה"ב הצטרפה למלחמה ב 1917-, עם פרישתה של רוסיה). 3. היקף האבדות, הנפגעים וממדי הנזקים.
במלחמה הזו היה היקף האבדות חסר תקדים. שימוש בכלי נשק חדישים גרם להרג המוני. 13 מליון נהרגו (בעיקר בריטים צרפתים וגרמנים). ומעל 20 מליון נפצעו. נלקחו בשבי או נעצרו עוד כשבעה מליון אנשים. במהלך הכיבושים של השטחים, נגרם נזק רב לרכוש: מפעלים, שטחי חקלאות וערים. 4. אמצעי לחימה חדשים.
במלחמה זו הופעלו כלי נשק חדשים כמו: מטוסים שגרמו לפגיעה באוכלוסייה האזרחית, טנקים (החל מ-1917) שהפכו לגורם משמעותי בקרבות היבשה וצוללות. המאפיין העיקרי של המלחמה הטוטאלית בתחום הצבאי הוא השימוש בכל סוגי הנשק האפשריים, באויר, בים וביבשה. הגרמנים אף השתמשו במהלך המלחמה בחומרי לחימה כימיים. 5. משך זמן המלחמה
המלחמה נמשכה כארבע שנים. אוגוסט 1914 עד נובמבר 1918. כל צד היה בטוח בניצחונו המהיר אך מלחמה זו הפכה למלחמת חפירות ממושכת, ללא הכרעה. בתחום הכלכלי: 1. הכוונת המשק כולו לצורכי המלחמה.
הכלכלה גויסה למאמץ המלחמתי. הייצור התעשייתי הופנה ברובו לאספקת הצרכים של הצבא, לתעשיית הנשק, התחמושת ותעשיית המתכת. 2. שליטת השלטונות בחיי המשק
הצורך בגיוס כל המשאבים הכלכליים, הטכנולוגים והאנושיים למלחמה, חייב את הממשלות לתכנן ולפקח על המשק. השלטונות התערבו בחיי המשק.
* קבעו את סדר העדיפויות בייצור.
* היו אחראים לפיקוח על המחירים ולקיצוב המזון
* העלו את המיסים
* העובדים נאלצו לעבוד שעות רבות
* והוטלו הגבול על זכויות העובדים: חל איסור על קיום שביתות 3. גיוס כוח האדם לתעשייה ולשותים
היקף הגיוס ההמוני יצר מחסור בידיים עובדות והיה צורך לשלב במערכת הייצור (במפעלים) – נשים, קשישים ונוער – שיסייעו למאמץ המלחמתי. 4. לוחמה כלכלית
בגלל חשיבות המשאבים הכלכליים למאמץ המלחמתי מתנהלת לוחמה כלכלית: שני הצדדים מנסים לנתק זה את זה ממקורות האספקה החיוניים ולהרעיב אחד את השני. דוגמא: הבריטים הטילו מצור ימי על גרמניה. בעקבות המצור הימי נוצר מחסור בחומרי דישון לחקלאות והחל להתפתח מחסור מזון בגרמניה, שהביא לרעב. הגרמנים ניהלו מלחמת צוללות נגד גרמניה, והטביעו גם אוניות מלחמה וגם אוניות מסחר (ללא אבחנה אם אלו אוניות צבאיות או אזרחיות.)

התחום החברתי פסיכולוגי 1. השימוש בתעמולה ככלי מלחמה בחזית ובעורף.
שני הצדדים השתמשו בלוחמה פסיכולוגית שנועדו להשיג את המטרות הבאות:
* לחזק את רוח הלוחמים בחזית ואת כוח העמידה של האזרחים בעורף.
* להצדיק את מטרות המלחמה וללכד את השורות.
כדי ליצור הסכמה רחבה בעם למלחמה, הפיצו כלי תקשורת ידיעות על הצלחות צבאיות. על מעשי האכזריות של האויב שחלקו היו נכונות וחלקן היו מוגזמות. (בעיקר הופצו ידיעות על אכזריות החיילים הגרמנים.) מלחמת חפירות: הצבאות היריבים היו דומים בעוצמתם ולכן לא הושגה הכרעה מהירה במלחמה. הצבאות נעצרו זה מול זה, התחפרו בקרקע, וירו בתותחים אלה על אלה. מפעם לפעם היו נערכים להתקפה, אבל מעולם לא הצליחו לכבוש יותר מכמה מאות מטרים. כך נהרגו מיליוני בני אדם משני הצדדים, אך שום צד לא הצליח לנצח את רעהו. המלחמה בתוך אירופה הייתה מלחמה נייחת, כלומר ללא תזוזה רבה. החיילים משני הצדדים התחפרו בשרשרת ארוכה של חפירות, ולמעשה התנהלה כל המלחמה באירופה בחפירות אלה. החיילים חיו בתנאי צפיפות ומחנק שבועות וחודשים ארוכים מתוך מתח מתמיד ופחד מן המוות. החייל הבודד הרגיש שהוא חסר אונים לחלוטין אל מול ההפגזות הכבדות.
פורסם ב-: 24 ספטמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מאפייני מלחמת החפירות צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    תודה רבה צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
  1. 2. idan399

    תודה

    יש לי מבחן על זה הציל אותי ]:]

    1 דירוג יום שישי 17 אוקטובר 2008
  2. 1. tomhila

    תגובה

    מעניין

    1 דירוג שבת 30 אוגוסט 2008
X

.