מבצע "
עופרת יצוקה" - אביו של יהונתן נתנאל לצוות הטנק שפגע בבנו: לא אתם פגעתם ביוני !
"יוני מת על קידוש ה' בזמן שמן השמיים
ייעדו לו זאת", אמר הרב עמוס
נתנאל. "אתם הייתם המלאכים הטהורים להוציא זאת לפועל. טוב לנו שידכם הטהורה פגעה בו ולא יד אויב טמאה".
'בלדרי הגורל', כפי שכינה פעם המשורר יצחק שלו, את 'המבשרים' מקצין העיר, הקישו על דלת ביתה של משפחת נתנאל ביום שלישי לפנות בוקר, ובתוך שעות ספורות כבר ידעו כולם בגבעת משואה: יוני נפל. גם פרטי האירוע נודעו מיד: סרן יהונתן נתנאל נהרג מאש כוחותינו.
אביו של יוני, הרב עמוס נתנאל, מגדלור של חוזק ואמונה שמנחם את מי שבא לנחמו ומחזק את מי שבא לחזקו, משדר מאותו הרגע לבני משפחתו, לחברים, לפקודיו ולמפקדיו של יוני מסר אחד: לא עת לבכי עתה, המשיכו בלחימה. יוני נפל במערכה למען עם ישראל. בכל מלחמה יש נפגעים מאש כוחותינו.העובדה שטנק שלנו פגע בו, היא חלק מהמערכה. זה קורה בכל מלחמה. הוא מת מות קדושים.
דקות אחדות לפני כניסת השבת ביום שישי האחרון, אחרי שבימים האחרונים ניסה שוב ושוב ליצור קשר עם צוות הטנק שהרג בטעות את בנו, התנהלה השיחה בין האב השכול לבין מפקד הטנק והתותחן שהרג את יוני. "אנחנו אוהבים אתכם", פתח ואמר הרב עמוס לאנשי הטנק שבימים האחרונים המשיכו בלחימה, "אנחנו מחבקים אתכם. אתם עושים ימים כלילות מתוך גבורה ומסירות למען העם והארץ".
לא אתם פגעתם ביוני!
"אני", הבהיר הרב נתנאל, "מדבר בשמי, בשם מלכי, האמא של יוני, בשם ציונה, אשתו של יוני, בשם מעיין הקטנה בת שלושת החודשים, ובשם האחים: יצחק, שרי ודוד. הפגיעה מאש כוחותינו היא חלק בלתי נפרד מכל מלחמות ישראל ומהיכולת שלנו להכריע את האויב בשדה הקרב. יוני יצא למלחמה הזאת, ואנחנו כהורים שלחנו אותו לקרבות האלה. לא אתם פגעתם ביוני.
"יוני מת על קידוש ה' בזמן שמן השמיים ייעדו לו זאת. אתם הייתם המלאכים הטהורים להוציא זאת לפועל. טוב לנו שידכם הטהורה פגעה בו ולא יד אויב טמאה של רשעי ארץ. כי את יוני יד טמאה לא יכלה להכריע".
מעברו של הקו הייתה שתיקה ואח"כ מילות תודה חנוקות מהתרגשות ודמעות. "חשוב לנו לומר לכם שאנחנו אוהבים אתכם בכל ליבנו. אתם כמו ילדינו וילדים רבים שנמצאים בשעות אלה בעיצומם של קרבות. אנא מכם, המשיכו באותה רוח שפיעמה ביוני, רוח של אמונה, גבורה, עוז ואהבה. כך נדע שיוני ממשיך לחיות לנצח בקרבכם".
ועוד בקשה הייתה בפיו של הרב עמוס: "בואו אלינו הביתה בשוך הקרבות, על מנת שנוכל לחבק אתכם חזר ולספר לכם כמה אנו אוהבים אתכם".
הלוויתו של יהונתן נתנאל. טס שפלן/ג'יני
יוני נהרג באזור ניסנית, שממנו ירה החמאס קסאמים ורקטות לכיוון
אשקלון. הוא כמו אביו, הרב עמוס, מגלמים בדמותם ובאמונתם את הזרם הממלכתי בציונות הדתית, שאמנם התנגד ל"התנתקות" ולגירוש, אך אינו מגיב בהתנתקות על 'ההתנתקות' כמו מיעוט בציבור הדתי הלאומי. יוני ומשפחתו שידרו ומשדרים ממלכתיות בכל מחיר, גם קודם נפילתו של יוני, וגם לאחריה. מנקודת מבטם, מדינת ישראל היא מתת אל, ראשית צמיחת גאולתנו, ובשום אופן, גם אם מנהיגיה טעו, אין להתנתק ממנה. צריך לנהוג בדיוק להפך – להתחבר אליה, להעניק לה עוד ועוד ולנסות לתקן את דרכיה.
ממפקדיו וחייליו של יוני, שבאו לבית המשפחה בימים האחרונים, ביקשו בני המשפחה להמשיך ולהלחם ולא להניח את הנשק עד שיושגו יעדי ומטרות המבצע. מראש אכ"א הם ביקשו להעביר את דבריהם לחברי המטה הכללי של צה"ל ולדרג המדיני. בהלוויה, שבה השתתפו אלפים, אמר האב: "אני יודע שאתה רוצה לומר לחברים שלך הלוחמים מספר מילים. אתה תדבר, ואני אומר מגרוני, אשמיע את דבריך: 'לא עת בכי ועצבות העת הזאת. אנחנו בעיצומה של המערכה וצריך להמשיך בכל העוז, הגבורה והאמונה להלחם הלאה עד שנשיג את כל היעדים שלפנינו. השתדלתי לשמור עליכם ולהגן עליכם בגופי, אבל גם עכשיו אני איתכם, כי המוות הוא דמיון כוזב. המוות הוא תוספת של חיים, אלא שהוא נמצא במקום אחר יותר עליון, ועל כן גם עכשיו אני נמצא איתכם ובכל כוחי אני לוחש לכם: תמשיכו באותה רוח נפלאה שקיימת בכם, רוח של עוז, גבורה ואמונה, ואני אמשיך לשמור ולהתפלל עליכם..".