הפריצה

הפריצה
זה היה אחד הימים היפים ביותר בעיניה, הילדות גדלו היום זה ה-יום,הן חוגגות יום הולדת דאבל, אחלה יום.
שמש בצבצה ברקיע,שמים תכולים .הרוח הייתה אומנם רוח דצמבר- החורפית.אך לא ממש,  הרגישו בזאת.
 המשפחה התארגנה למילוי בלונים וקנינו את העוגה שהן אוהבות,אף נרכשו לפי טעם ה"גבירות" זוג אופניי מהלכים חדישות וכמובן;חוקיות הדורשת קסדה,רכשנו לפי החוק,את "האובייקט". הן זהרו במלאו לחייהן הוורודות ,והביטו בברזל הצבעוני המשודרג לאופניים במבט מרחף משהו..
 אני את הכחולות התלהבה הקטנטונת..ואני בורדו.ומשם המשכנו לטיול משפחתי משותף. .שוק שבת על אם הדרך,מעט מתוקים ואווירת צבעוניות השוק,
הרוכלים "קרעו גרונם" לשם מציאת לקוחות,הכל בזיל הזול,צעק הרוכל באגרסיביות, אם האימא לא קונה היא קמצנית,אל תגידי לא ראיתי,אל תבכי שאת קמצנית,קני ותפנקי את הבת.
 אל תגידי לא ראיתי ואיזו טיפשה הייתי.  ממש נחת הסיבוב והאושר בעיניים.לועסות ממתק או שנים. ומדשדשות בין הבגדים.
אך בנמצא היה דיסק לזו ודיסק לאחרת.משם  הביתה,פקוק בגלל חג בכפרים..אך זורמים,לאט ובביטחון. חזרנו לארוחת צהרים מרשימה וטעימה,הירק .הצבע של הקציצות האדומות,על הקוסקוס הצהבהב. מעדן,הן ליקקו את האצבעות,אך אימא איזה כייף אני מתרגשת מיום ההולדת שלי. ממש נעים ונפלא. כל-כך חיכיתי ליום הזה.בואי נעיר את הגדולים ונדליק נרות על העוגה המלאה קצפת- חומה בשכבות- טורט. כל כך בא לי..
בינתיים עד ש-קמו האחים,ראינו סרט בווידאו,סרט שקנו להן ,לפי בחירתן בשוק. השקט היה עמוס..בכל חלל הסלון,ואף גלש אט אט למטבח.
רגיעה ארעית,עד ש-יקומו החייל והמתחייל לעתיד והקטנטן,בן המצווה. ונחנו מעט. ואז הגיעה החלטה יוצאים לריקודי-עם,גם אנחנו ..באות צייצו השתיים.
יצאנו.כשהגענו,השארתי את התיק האישי מתחת למעיל  ברכבו של בעלי. פחדתי עכב גניבות לקחת את הציוד האישי שלי. לאחר כשעתיים של ריקודים,שמחה וחברים מדשדשים,יצאנו חזרה לרכבנו,אך אבוי ושבר..
הזגוגית הסמוכה לימין הנהג,מיקום התיק היה מרוסס,מלאי של זגוגיות,על כל הכיסאות . היינו כולנו בהלם,איך אומרת לי הילדה בכאב,איך אימא המקום הבטוח,הרכב של אבא,לא בטוח בכלל? הייתי בהלם והיום כשאני מסוגלת כבר לכתוב על כך,עדין אני בהלם.קשה לדמיין בחלום הגרוע מכל..אתה מרגיש לגמרי לבד,חסר אונים מול בהלה לא ברורה,של פלישה אישית לחייך האישיים.
 כל העולם הפשוט שלי,הצנוע והמינמלי מתנפץ למול פני בגלל,איזה גנב ש..חשב למצוא כסף.
לא היה שם ממש כסף.מגיע לך יא גנב הזוי! חוץ מניירת של אם ל-5 ילדים ומעט כרטיסי הישרדות,כלום.
 פלא מלא תמונות משפחתיות,22 ₪ עלובים,וניירת,רק לרוץ לחדש את כל הניירת והכספים על קנסות,וחידוש הכל,שתשלמו בבריאות.אמן.סוף של יום הולדת,רוע בשל כמה שקלים.. פורץ מכוערים הם מעשייך,ימים יגידו כי תשלם על כך ,מעבר למה שבינתך תקלוט.
ואני כואבת את המצב. ומתפללת לאנשים טובים יותר על אם הדרך. עכשיו למשטרה..לשם התחלת ניירת השעה מאוחרת, הילדות עייפות.בקושי רב עושים דרכינו בנסיעה,איטית לכיוון הבית .
 הקור מהחלון השבור מקפיא  עצמות
הגענו אחרי כחצי שעה .טוב שנגמר. נקווה שעד מחר לא יפרקו עוד משהו ברכב פרוץ,אך אין ברירה לילה טוב
הלוואי והיצר הטוב יגבר על הרוע.
כולי תפילה למרגוע.  ושלא תדעו פריצה,מה היא.