חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>משפטים ופוליטיקה>סיכום החומר לבגרות באזרחות סיכום

סיכום החומר לבגרות באזרחות

סיכום מאמר   מאת:by100     מחבר : ברק יערי
ª
 
מבוא: הכרזת העצמאות א. הצדקות ב. מבנה המגילה ג. עקרונות מדינת ישראל המגילה מציגה 3 הצדקות להקמתה של מדינת ישראל הצדקה היסטורית: לאורך 2000 שנות הגלות, הזיקה של העם היהודי למדינת ישראל נשמרה, ועלליו לחזור אליה הצדקה משפטית: האו"ם הכיר בכ"ט בנובמבר בזכותם של היהודים להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הזכות הטבעית: לכל עם יש את הזכות לממש את עצמו במסגרת של מדינה ריבונית. מבנה המגילה: המגילה מתחלקת לשלושה חלקים: 1. חלק היסטורי (סקירה היסטורית) 2. חלק ביצועי (הגדרת סמכויות הממשלה הזמנית, התחייבות לבחירות ואופי המשטר הדמוקרטי. 3. החלק ההכרזתי – הצהרתי מדינת ישראל פונה למספר גורמים: א. לאו"ם – מבקשת את תמיכת העולם במדינת ישראל ובשילובה במשפחת העמים ב. לאזרחיה הערבים – מצהירה שהיא מבינה את הקושי הגדול שלהם לחיות בארץ, בזמן מלחמה קשה, בין ישראל למדינות ערב. קוראת לאזרחיה הערבים להשתתף בבניית הארץ. ג. למדינות ערב השכנות – מציעה לכונן מערכת יחסים המבוססים על שלום וכבוד הדדי. ד. אל יהודי הגולה – מזמינה אותם לתרום ליישוב הארץ ופיתוחה. עקרונות מדינת ישראל: מדינת ישראל מושתתת על 2 עקרונות: 1. מדינה יהודית 2. מדינה דמוקרטית חלק ראשון: מהי מדינה יהודית מדינה ריבונית: כדי שמסגרת אירגונית תוגדר כמדינה צריכים להתמלא 4 תנאים: 1. שלטון – מוסדות השלטון נבחרים ע"י האזרחים ופועלים ללא התערבות מצד גורמים חיצוניים. 2. גבולות – גבולות קבועים המגבילים את מסגרת השלטון של המדינה. 3. אוכלוסייה - האוכלוסייה מורכבת מאזרחים ומתושבים שאינם תושבי המדינה, כגון – דיפלומטים, תיירים, עיתונאים. 4. ריבונות – עצמאות של השלטון הנבחר, לקבוע מדיניות ולנהל את ענייני המדינה באופן עצמאי. ריבונות זו מוגדרת מבחינה משפטית באמצעות אישור של האו"ם לאום (עם): קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת השואפת לממש את עצמה במסגרת מדינה. הקבוצה מורכבת משני סוגי מאפיינים: מאפיינים אתניים – מאפיינים שהקבוצה לא בחרה, אלא נולדה לתוכם, כמו היסטוריה, תרבות, דת ומנהגים. מאפיינים פוליטיים – מאפיינים שהקבוצה בחרה וגיבשה לעצמה, כמו אידיאולוגיה. קבוצה אתנית: קבוצה בעלת זהות משותפת המבוססת על מאפיינים אתניים בעיקר, כגון – דת, שפה, היסטוריה, מסורת וכו''... (מאפיינים שהקבוצה לא בחרה) קבוצה זו לא שואפת לממש את עצמה במסגרת מדינה. לדוגמה – הדרוזים בארץ ישראל. לאומיות פוליטית: זהות של קבוצה המבוססת על מאפיינים שהחברה גיבשה ובחרה. מאפיינים אלו הם: ערכים, נורמות ואידיאולוגיה. למשל – ערכי החירות והשוויון, סוציאליזם, דמוקרטיה. לאומיות אתנית: זהות של קבוצה המבוססת על מאפיינים שאינם פרי בחירה. סוגי מדינות: א. מדינות לאום הומוגניות (יפן) ב. מדינות לאום הכוללות רוב לאומי וקבוצת מיעוט (ישראל, קנדה) ג. מדינות דו-לאומיות (בלגיה) ד. מדינות רב לאומיות (שוויץ) מדינת הלכה (ש"ס/יהדות התורה) מדינה דתית – לאומית (האיחוד הלאומי/המפד"ל) מדינה לאומית תרבותית (הליכוד, העבודה) מדינת היהודים (מר"צ) מדינת כלל אזרחיה (עזמי בשארה) סיכום מדינה המנוהלת ע"פ חוקי התורה בלבד. הגישה פוסלת את התנועה הציונית ומאמינה בגואלת ישראל רק לאחר הגעת המשיח. (לאומיות אתנית) גישה התומכת באופן דתי של המדינה, מכירה בציונות כשלב ראשון לקראת בוא המשיח, ומסכימה לשלב בתוך המוסדות הציבוריים את ערכי הדמוקרטיה. גישה הרואה בדת היהודית ובהלכה תרבות. זוהי גישה חילונית המבקשת לשמר את המסורת, אך לשלב אותה בשוויון זכויות וחירות. לא תומכת במדינה יהודית, אלא במדינה בעלת רוב יהודי. כלומר –מאפיין האתני היחיד יהיה דמוגרפי (רוב יהודי). אופיה של המדינה יקבע ע"י אזרחיה. גישה התומכת בחיזוק הדמוקרטיה ובביסוס הלאומיות הפוליטית. הגישה אינה תומכת בלאומיות אתנית. מבקשת לבסס את הלאומיות הפוליטית, הדמוקרטית שתתגבש ע"י רוב אזרחי המדינה. יחס לדת/למסורת המדינה מנוהלת על פי חוקי התורה. ההלכה והערכים הדתיים תופסים מקום מרכזי במדינה רואה בדת ובמסורת מאגר תרבותי עשיר שיש לשאוב ממנו. שמה דגש על המסורת והתרבות היהודית, ולא על ההיבט הדתי. הגישה תומכת במינימום מרכיבים יהודיים דתיים. האזרחים יקבעו על פי רצונם את השפעת הדת במדינה, אין לכפות את הדת על האזרחים.
אין למדינה כל ייחוד דתי או מסורתי. צביון יהודי של המדינה המוסדות, החוקים, המשפט – כל אלה מנוהלים על פי חוקי התורה. מדינה המובססת על ההלכה היהודית, אך רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה ומציאת גשר לתרבות החילונית הציונית המדינה תתבסס על ערכים יהודיים השאובים מן המסורת היהודית וגם על ערכי הדמוקרטיה. צביונה היהודי יקבע ע"י רוב דמוגרפי וע"י רוב האזרחים. הייחוד היהודי של המדינה מבוטל. הלאומיות של האזרחים היא פוליטית בלבד. יחס לדמוקרטיה – אופייה הדמוקרטי של המדינה אמנם ערכים דתיים הם מרכזיים, אך גישה זו תומכת באיזון בין ערכי הדמוקרטיה לבין אופייה היהודי. הדמוקרטיה היא ערך מרכזי במדינה, וחשוב לאזן בין אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. תמיכה חזקה בדמוקרטיה. המדינה תתבסס על ערכים דמוקרטיים השייכים לכל אזרחיה. סמלי המדינה, ערכיה החוק והמשפט – יתבססו אך ורק על ערכי הדמוקרטיה. המדינה תבטא את המשותף לכלל האזרחים ללא קשר למוצאם או דתם. יחס לציונות מתנגדת לציונות, שהיא תנועה חילונית. רק לאחר ביאת המשיח יוכל עם ישראל לשוב לארצו. מכירה בציונות ורואה בה שלב מקדים לגאולה מדינה ציונית. מכירה בחוק השבות בלבד. כלומר – יש להמשיך ולאפשר עלייתם של יהודים בלבד (ובני משפחותיהם) אינה מכירה במדינה ציונית. הגדרה מדינה שיש בה מקום מרכזי להלכה במסגרת החיים הציבוריים. מדינה שיש בה מקום מרכזי להלכה במסגרת החיים הציבוריים (משפט, חוק, שלטון וכו'') אך היא פתוחה לערכים הומאניסטיים. (ערכים אנושיים אוניברסאליים) מדינת חילונית השואפת להנחיל ערכים יהודיים השאובים ממסורת ישראל, מהמורשת התרבותית היהודית. מאמינה בערכים דמוקרטיים אוניברסאליים. גישה מינימליסטית למדינה היהודית. כוללת מרכיב דמוגראפי בלבד: רוב יהודי. לרוב יש זכות לשאוף שהדומיננטיות שלו תישמר, ושלמדינה יהיו אפיונים המבטאים את הרוב. מדינה השייכת לכלל האזרחים. חילונית, בעלת ערכים אוניברסאליים, דמוקרטיים והומאניסטיים. מרכיבי הזהות של אזרחי מדינת ישראל: זהותו של אזרח ישראלי (יהודי וערבי) מוגדרת על סמך 3 מרכיבים. זהות זו נקבעת ע"י האזרח עצמו. מרכיבי הזהות הם: א) מרכיב אזרחי – אזרח שיש לו זיקה והכרה במוסדות מדינת ישראל (כפי שהיא היום) ב) מרכיב לאומי – כאשר האזרח חש זיקה לעם היהודי או לעם הערבי/פלסטינאי ג) מרכיב דתי – כאשר האזרח חש זיקה לדת כלשהי (יהדות/נצרות/איזלאם/הדת הדרוזית) מאפייני המדינה היהודית: באים לידי ביטויי בשני תחומים: 1. חקיקה 2. מוסדות חקיקה: 1. חוק השבות: כל יהודי רשאי לעלות למדינת ישראל ולזכות באזרחות ישראלית. כמו כן, רשאי לעלות בן זוגו, ילדו ונכדו של היהודי. · יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה. 2. חוק שעות עבודה ומנוחה: אסור להעסיק יהודים ביום השבת, אלא אם כן מדובר במקומות עבודה חיוניים (בתי חולים, משטרה, וכו''...) היום החופשי למוסלמים הוא שישי ויום המנוחה של הנוצרים הוא ראשון. 3. חוק החמץ: קיים איסור למכור חמץ, במהלך חג הפסח, באזורים שבהם מתגורר רוב יהודי. במקומות בהם הרוב אינו יהודי, המכירה מותרת. 4. חוק יום השואה 5. חוק יום הזכרון לרצח יצחק רבין מוסדות: מוסדות לאומיים: הסוכנות היהודית: מוסד יהודי לאומי, הפועל למען עלייתם של יהודי התפוצות, יישוב הארץ ע"י יהודים ותמיכה במוסדות יהודיים שונים. קק"ל: 17% מאדמו
פורסם ב-: 10 אוקטובר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    עליתי לתורה בחולצה של אבטחה בסקודה חורש כבישים תמיד עושה חחים נשבע לך אחי תשאל את אחותי! אני בכלל נטשה אחותו של סשה!! בוריס אח שלי היקר צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    מהו מרכיב לאומי ( 1 תשובה ) צפה בהכל
  1. תשובה  :    אממממ... לפי דעתי זה סטייק אנטריקוט עם רוטב סלסה וקצת סלט תורכי בצד יום שישי 18 ינואר 2013
  1. ענה   שאלה  :    מה זה סיכום המיקוד או סיכום החומר? צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.