דנג"צ רקנט – בית הדין הארצי לעבודה

נושאים מרכזיים : הסכם קיבוצי שבין אל על לבין ההסתדרות הכללית ונציגות העובדים אשר קבע הסדר בעניין פרישת חובה : גיל הפרישה של עובדי קרקע הוא 65; טייסים ומהנדסים מוטסים פורשים בגיל 60 (אך רשאים להתקבל בחזרה); צוות דיילי האוויר חייבים לפרוש מעבודתם בגיל 60 עמדת השופטים : בית הדין האזורי לעבודה : דחה את דרישת הדיילים בטענה כי הם אינם מופלים לרעה לעומת עובדי הקרקע הטעם לכך שדיילי אויר צריכם להיראות טוב ובעלי כוח פיזי ותכונות אלה אינם קיימות בדיילים שהגיעו לגיל 60. בית הדין הארצי לעבודה : קבע כי הדיילים מופלים מחמת גילם. וכי הוראה בהסכם הקיבוצי בטלה בהיותה סותרת את תקנת הציבור. 2 הצדדים עתרו : הדיילים עתרו על היקף הסעדים, אל על על ביטול ההוראה בעניין ההסכם הקיבוצי. בית המשפט העליון : קבע פה אחד הוראות ההסכם בעניין פרישת החובה של דיילי האוויר בגיל 60 הן הוראות מפלות, ובשל פגיעתן בעיקרן השוויון הן בטלות. השופטים נחלקו בדעותיהם בשתי שאלות מרכזיות: האחת – האם פרישת החובה של דיילים בגיל 60 מהווה הפלי מחמת גיל, האסורה מאז התיקון בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השנייה – האם נתן לבטל את ההוראות המפלות בכל הנוגע לדיילי האוויר אשר יצאו לגמלאות בטרם תוקן חוק שוויון הזדמנויות מכוח פגיעתן בתקנת הציבור ( לפי סעיף 30 לחוקק החוזים 1973) בעניין השאלה הראשונה : השופט מ חשיו – קבע סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות אינו חל בענייננו, שכן ההפליה שמפלה אל על את דיילי האוויר אינה מחמת גילם אלא בשל תפקידם השונה, תפקידם של דיילי האוויר דורש כוח פיזי והופעה נאה והשוני בגיל הפרישה מתחייב. השופט זמיר – הפגיעה בשוויון מתבטאת ביחס מפלה על בסיס גיל כלפי שאר עובדי אלעל השופטת ד ביניש - דיילי האוויר שעברו את גיל 60 אינם מופלים מחמת גיל ביחס לעובדי הקרקע אלא ההפליה מחמת הגיל היא כלפי דיילי האוויר הצעירים יותר. ותיקון זה אינו רטרואקטיבי על כן הוא חל על הדיילים אשר פרשו בגיל 60 לאחר כניסתו לתוקף של התיקון. בעניין השאלה השנייה : השופט מ חשיו – אל על הפלתה את הדיילים בכך שחייבה אותם לפרוש כליל מעבודתם באל על בגיל 60, בעוד שדיילי הקרקע זכאים לעבוד עד גיל 65, גם אם אין זו הפלייה מחמת גיל הרי אפליה אסורה היא, שכן היא מביישת את העובד ופוגעת בכבוד האדם בכך יש פגיעה בתקנת הציבור מכוח סעיף 30 לחוק החוזים והיא חלה גם על דיילים שפרשו לפני תיקון חוק שוויון הזדמנויות. השופט זמיר + השופטת ד ביניש – ההפליה שהופלו דיילי האוויר - ככל שהיא נוגעת לדיילים שחויבו לפרוש בגיל 60 בטרם תוקן חוק שוויון הזדמנויות – אינה מגיעה לכדי ניגוד ל"תקנת הציבור". סעדים : השופט זמיר + השופטת ד ביניש – דייל שעבד באל על ( 12.6.95- מועד תיקון חוק שוויון הזדמנויות) (מר דראל)זכאי להמשיך בעבודתו כדייל אויר. לעומת זאת, הדיילים שפרשו לגימלאות בטרם תוקן חוק שוויון הזדמנויות אינם זכאים לסעד מאל על בגיל הפרישה מהעבודה. השופט מ חשיו – לא התקבלה דעתו. עתירות לדיון נוסף : עתירה ראשונה: עתירתה של אל על טענה 1 - עותרים על עמדתם של השופטיםזמיר וביניש – אלעל מציינת כי נקבעו ממצאים עובדתיים בבית הדין האזורי לעבודה לפיהם ההבדל בין מהות התפקיד של דיילי האויר לעומת עובדי הקרקע מצדיק קביעת גיל פרישה שונה לגביהם. טענה 2 – מכוונת כנגד עמדתה של השופטת בייניש לפיה ההפליה היא בין דיילי אוויר צעירים לותיקים בטענה כי גם דיילי האוויר הצעירים יצטרכו לפרוש בגיל 60 ולכן אין אפליה. עתירה שנייה : עתירתם של הדיילים שפרשו מאל על עוד לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק שוויון הזדמנויות . עיקר טענתם הינה כי טעו שופטי הרוב (זמיר וביניש) בכך שלא קבעו כי ההפליה האסורה מטעמי גיל אותה ביצעה אלעל כלפיהם, עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור. נק'' עיקריות בעמדת הנשיא ברק: א. הופעה נאה וכוח פיזי – אין לדעתי בדרישות התפקיד הופעה נאה ןכוח פיזי כדי להצדיק קביעת גיל פרישה שונה לדיילי אויר. טיסה במטוס אינה תצוגת יופי תפקידו של דייל האויר לשרת את הנוסעים מכניסתם למטוס ועד צאתו ממנו. דרישה סבירה של התפקיד היא מקצועיות ויעילות. זכויות אדם עולות כסף הבטחת שוויון עולה כסף וצריך לשלמו כדי להבטיח את היותנו חברה שומרת זכויות אדם ומכבדת שוויון. בוודאי כך כאשר הדרישה לשוויון נקבעה בחוק ע"י המחוקק. תפקידו של דייל האוויר הוא בעיקר להעניק שרות אדיב. דרישות הכוח הפיזי הן מינימליות. גם במצבי חרום לא נדרש הלכה למעשה,כוח פיזי רב כדי להגשים את המטלות המתחייבות באופן סביר מהתפקיד. ב. דיילי האוויר מופלים פעמיים האחת-בכך שאין מאפשרים להם להמשיך כדיילי אוויר עם הגיעם לגיל 60.השנייה – אין מאפשרים להם להמשיך לעבוד באל על שלא כדיילי אוויר. ג. דיילי האוויר הופלו מחמת גילם ביחס לשאר עובדי אלעל. אפליהו אסורה ע"פ חוק שוויון הזדמנויות. מכיוון שכך, ההסכם הקיבוצי המעגן הפליה זו קובע הוראות אשר תכנן הוא בלתי חוקי ועל כן בטל ( סעיף 30 לחוק החוזים)בטלות זאת חלה אך על אותם דיילים שטרם פרשו מהעבודה בהיכנס התיקון לחוק שיוויון הזדמנויות לתוקפו. ד. אל על אינה מעיד רגיל היא המוביל הלאומי. היא חברה ממשלתית. עקרונות היסוד ל המשפט ובינהם עיקרון השוויון צריכים לקבל משקל כבד במיוחד בפעולותיה. ה. חריפותה של ההפליה נגזרת מחומרת הפגיעה בעיקרון השוויון, הפלייתו של העובד המבוגר היא קשה במיוחד. יש בה יסוד של השפלה ופגיעה בכבודו של האדם נק'' עיקריות בעמדת השופט חשיו : א. הופעה נאה וכוח פיזי - שני נתוני התפקיד המאפיינים את דיילי האויר מצדיקים קביעת גיל פרישה קצר יותר. כמו כן יש לזכור שהמעביד מנהל את עיסקו הוא ולא בית משפט ומותר לו לעצב את עסקו לרבות את אופים ומהותם של תפקידים ומשרות. ב. דיילי האוויר אינם מופלים מחמת גילם , הם בכל זאת מופלים לעומת עובדיה האחרים של אלעל הפליה זו מתבטאת בכך שדיילי האוויר חייבים לפרוש מעבודתם באל על ולא רק מתפקידם כדיילי האוויר בהגיעם לגיל 60,בעוד שאר העובדים פורשים מעבודתם באלעל בגיל 65. ג. אינני סבור כי ראוי הוא הדבר שביהמ"ש יהלך כך במסדרונות עיסקו של מעביד פרטי – יהלך ויורה את המעביד הוראות. נק עיקריות בעמדת השופט זמיר א. הופעה נאה וכוח פיזי – 2 הנתונים אינם מתחייבים ממהות התפקיד, אפשר שתהיה הופעה נאה גם למבוגרים, זהו סטריאוטיפ שכנגדו יצא חוק שוויון הזדמנויות להלחם. לגבי כושר פיזי – אין בתאור תפקיד זה אף לא ראשית ראיה שתפקידו של דייל האויר מחייב כושר פיזי גבוה, המצוי אצל דיילי אויר עד גיל 60 אך אינו מצוי אצלם בין גיל 60-65 . ב. הפליה מחמת גיל אינה ממוקמת כמו הפליה מחמת גזע או דת ג. ביטול ההוראה שבהסכם הקיבוצי הקובעת כי דיילי אוויר יפרשו מן העבודה בגיל 60 יפגע באוטונומיה של רבים, גם משום שהוא דומה לביטול סעיף בחוק, וגם משום שהוא מאיים לשבש את יחסי העבודה הקיבוציים. נק עיקריות בעמדת השופטת בייניש – א. 2 הנתונים אינם מתחייבים ממהות התפקיד, אפשר שתהיה הופעה נאה גם למבוגרים, זהו סטריאוטיפ שכנגדו יצא חוק שוויון הזדמנויות להלחם. לגבי כושר פיזי – אין בתאור תפקיד זה אף לא ראשית ראיה שתפקידו של דייל האויר מחייב כושר פיזי גבוה, המצוי אצל דיילי אויר עד גיל 60 אך אינו מצוי אצלם בין גיל 60-65 . ב. כל פרישה כפויה בגיל צעיר מהמקובל, בהעדר הצדקה לכך בשל מהותו של התפקיד או בשל ירידת כושרו של העובד, היא אחד מביטוייה של אותה הפליה מחמת גל שנאסרה בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות. החלטת בית המשפט : עתירתה של אל על נדחתה. התוצאה היא כי סעיף 16 להסכם הקיבוצי באל על בטל במידה שהוא קובע גיל פרישה מוקדם לדיילי האוויר בהיותו סותר את חוק שוויון הזדמנויות וזאת מיום שחוק זה אוסר על הפליה מחמת גיל (12.6.95) ציום זה, גיל הפרישה של דיילי אוויר מאל על שווה לגיל פרישה של עובדי הקרקע. התקבלה עתירתם של הדיילים ונקבע כי הוראת סעיף 16 להסכם הקיבוצי באל על בטלה כלפיהם בהיותה סותרת את תקנת הציבור. עניינם יוחזר לבית הדין האזורי לעבודה לקביעת התשלומים המגיעים להם מאל על.