בג"צ 271/94 אלעל

בג"צ 271/94 אלעל – יונתן דנילביץ''
בג"צ 271/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נגד יונתן דנילביץ'' ואח''
פורסם בפ"ד מ"ח (5) 749, עמודים 756 – 784
v    עמודים בספר הלימוד 960-988 כרך ג''
א. הנושא המרכזי בפס"ד:
האם טובת הנאה (לבן/בת זוג וידועים בציבור – בעל ואישה, במסגרת הסכם קיבוצי)  מוענקת גם לשותף לחיים של עובד?
ב. שמות הצדדים המתדיינים ועמדותיהם:
v    עפ"י הסכם קיבוצי זכאי כל עובד קבוע לקבל אחת לשנה כרטיסי טיסה ללא תשלום או בהנחה בעבורו ובעבור בן/בת הזוג – בעל ואישה (לפי סעיף 1 עמ'' 960).
v    מיום 1/1/86 הורחבה ההטבה גם לבן/בת זוג הידועים בציבור כבעל/אישה של העובד החיים יחד ומנהלים משק משותף ואין באפשרותם להינשא כחוק(לפי סעיף 1 עמ'' 960).
v    המשיב (דנילביץ'') – דייל בחברת העותרת אל-על:
בבית הדין האזורי מבקש הכרה (לפי סעיף 2 עמ'' 960) בשותפו כבן זוגו לעניין ההטבה שכן:
-         מערכת היחסים בניהם יציבה משנת 1979.
-         מנהלים משק בית משותף.
-         מגוריהם משותפים בדירה פרטית שנרכשה במאמצים משותפים.
בבג"צ טוען המשיב שאין מקום להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה.
v    העותרת – חברת אל-על:
המשיב (דנילביץ'') אינו נופל לגדרם של הזכאים להנחה של ההסכם הקיבוצי (בעל ואישה או כבעל ואישה).
ג. עמדות השופטים בבית הדין האזורי:
הוראת ההסכם הקיבוצי אינה מעניקה זכות לשותפו לחיים של עובד, ואין בכך אפליה פסולה, אך, הוראת ההסדר הקיבוצי המעניקה טובת הנאה לידועים בציבור ולא לבני אותו מין היא הוראה מפלה לפי שוויון הזדמנויות בעבודה. הוראת ההסדר הקיבוצי המפלה – נפסלה.
אל-על ערערה לבית הדין הארצי לעבודה שדחה את הערעור(לפי סעיף 4 עמ'' 961). ומעניקה למשיב (דנילביץ'') את הזכות לדרוש את טובת ההנאה לו ולבן זוגו החל מיום 2.1.92.
אל-על עותרת לבג"צ – עמדות השופטים בסעיף הבא.
 
ד. עמדות השופטים בערעור:
v    דעת הרוב:
המשנה לנשיא ברק (החל מעמוד 960)... עפ"י זכותו של המשיב המעוגנת בהסכם הקיבוצי ומאחר וההסדר החוזה מפלה ועומד בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מטרת טובת ההנאה אינה בגדר חיזוק מוסד הנישואין – האפליה מבוססת על שיקולים פסולים של מין (כלפי בני אותו מין) פסולים ויש בהם פגיעה בשוויון. ניתן גם לפסול רק את הסעיף המפלה (בחוזה העבודה של אל-על), ברק בוחר בסעד ההרחבה גם לקבוצת בני הזוג בעלי אותו המין ודוחה את העתירה (לפי סעיף 24 עמ'' 971). 
השופטת דורנר (החל מעמוד 981)...מתייחסת לשינויים שחלו בחברה הישראלית ביחס להומוסקסואליים, לא ניתן לתת משמעות שונה בחוקים שונים לביטויי "בני זוג" (על דבריו של קדמי), זכותו של המשיב (דנילביץ'') לא נובעת מחוק שוויון הזדמנויות בלבד אלא מעקרון השוויון בכלל .... לכן מצטרפת לדעתו של המשנה לנשא ברק.
v    דעת מיעוט:
השופט קדמי (החל מעמוד 972) ... מדובר בהבחנה ולא באפליה משום שלא מדובר בזוגות שווים (זוג = זוג דו-מיני , וזוג חד-מיני אינו כזה). מדובר בקיפוח ולא באפליה, לכן, הוא פוסק (דעתו לא נתקבלה) עתירה מתקבלת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מתבטל.
ה. החלטת בית המשפט:
עפ"י דעת הרוב הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיא ברק.
ו. החוקים הרלוונטיים:
מס''
החוק
כרך
החל מעמוד
1
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – 1988
ב
346
2
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה  (תיקון) – 1992
ג
894
3
חוק שיווי זכויות האישה – 1951
4
חוק שירות התעסוקה – 1959
ב
353
5
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – 1964
6
חוק החברות הממשלתיות (סעיף 18 א'') – 1975
7
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
א
238
8
חוק החוזים (סעיפים 14 ו-31) – 1973
9
חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד – 1987
ג
1110
10
חוק העונשין – 1977
ביטוח הלאומי – 1968
 
אמנה אירופאית להגנת זכויות האדם (סעיף 8)
ז. המשפט המשווה:
v    ארצות אירופה – עמוד 984 סעיף 6. אין עוד איסור פלילי על יחסים הומוסקסואליים. אמנה להגנה ליחסים הומו סקסואליים כחלק מההגנה הניתנת לזכות לפרטיות.
v    קנדה – עמוד 984 סעיף 7. איסור אפליה מחמת נטייה מינית.
v    ארצות הברית – עמוד 985-984 סעיף 8. בחלק מהמדינות עדיין קיים איסור פלילי (שלא נאכף) על קיום יחסים הומוסקסואליים.