חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

סחר בנשים בישראל

ביקורת אתר   מאת:shayc    
ª
 
סחר בנשים בישראל - נתונים ומאפיינים רשמית נסחרות בישראל מדי שנה כ-3000 נשים ונערות. הערכות לא רשמיות מגיעות אף למספר כפול. הן מהוות כ-90% מנפח הזנות בישראל המגלגלת כמיליארד דולר בשנה. הגיל הממוצע של הנשים הנסחרות עומד על 23, מאחר ולעיתים נסחרות קטינות. תחנה ראשונה. תהליך הסחר מתחיל בארצות המצויות במצוקה כלכלית, בגיוס או בחטיפת נשים לתעסוקה בישראל, לעיתים הגיוס נעשה לעבודות ניקיון, סיעוד או חשפנות כביכול. יש היודעות כי תעבודנה בזנות, לאחר שמובטח להן שכר גבוה ותנאי מחיה ורודים. תחנה שניה. הנשים מגיעות לישראל באשרת תייר או מוברחות על ידי בדואים דרך הגבול עם מצרים. מרגע נחיתתן ביעדן, ניטלים מהן חפציהן האישיים ומופעלים כנגדן אמצעי כפיה כגון אונס, איומים על חייהן וחיי משפחותיהן, הכאה, כליאה והרעבה, במטרה לשבור את התנגדותן לניצולן הכלכלי. תחנה שלישית. המכירה נערכת על פי רוב על ידי הבאת הנשים אל הקונה הפוטנציאלי, כלומר בעל בית בושת. לעיתים נערכות מכירות פומביות. מחירה של אישה עשוי להגיע לעשרת אלפים דולר, תלוי בגיל ובחזות החיצונית. המכירה כוללת "התרשמות" מהאישה העומדת למכירה, לעיתים אף אינוסה. תחנה רביעית. בבתי הבושת הנשים מקבלות עד 30 גברים, בממוצע של 13 שעות ביממה, 30 יום בחודש. הכסף עובר לסרסור כהחזר השקעתו באישה, וכענישה כספית על עבירות כגון סירוב לקבל לקוח או לעבוד בזמן המחזור. לאישה מוקצה סכום מסוים לצורך קניית סיגריות, אמצעי מניעה ותרופות. וחוזר חלילה. לאחר תקופה בבית הבושת, נמכרת האישה לבית בושת אחר לצורך רענון "המלאי". כך נוצר חוב חדש מצידה כלפי הסרסור החדש. במידה והאישה בורחת או נעצרת בפשיטה משטרתית, היא מגורשת למולדתה. במצב כזה, ללא עזרה ממשלתית לשיקומה, ולאור האיומים על חייה וחיי משפחתה ודימויה הנפשי הנמוך כזונה, ישנם סיכויים גבוהים שהיא תחזור לישראל... מה זה עושה להן? מחקר ההשפעה שיש לסחר ולעבדות בבתי הבושת מצביע על דפוסים נפשיים תואמים לתופעות שהוכרו בקרב בני ערובה או שבויים שהיו כלואים בידי גורם בעל כוח אבסולוטי ביחס לגורלם. הסימפטומים כוללים אימוץ נקודת מבטו של התוקפן כאמצעי הגנה, פיתוח דיכאון קליני ודימוי עצמי נמוך וסימפטומים שונים של מצב פוסט-טראומתי. יחד עם זאת, עד לאחרונה, נשים שנסחרו היו רחוקות מלהיות מוגדרות כקורבנות. במרבית המקרים הן נעצרו, נכלאו בבתי מעצר וגורשו לארצן, ללא סיוע נפשי, רפואי, משפטי או כספי, ותוך התעלמות מסכנה שכיחה המאיימת עליה במולדתה - להיות מאותרת על ידי סוחרי הנשים ולהיסחר שוב. סכנה מיוחדת נשקפת לנשים שהעזו להעיד בארץ נגד סוחרי הנשים. תפיסת הציבור הישראלי את התופעה מסקר שנערך בדצמבר 2003 עולה כי רק 9%(!) מהנשאלים ראו בסחר בנשים פגיעה בזכויות אדם! מרבית הנשאלים התייחסו לתופעה כפגיעה בדמותה המוסרית של המדינה בלבד. כמעט 40% ראו בנשים הנסחרות שותפות לסחר. 5% אף הגדירו את הנשים כעברייניות. דומה כי על אף דיווחים בתקשורת מפעם לפעם על ממדי האלימות והעושק להן נתונות הנשים הנסחרות, הרי במציאות בה עמודי המודעות של מכוני הליווי מתנוססים כמעט בכל עיתון, רק מעטים מחברים בין חוסר הלגיטימציה של הסחר בנשים, אשר 88% מהנשאלים הסכימו כי יש להילחם בו, לבין תעשיית הזנות המבוססת עליו. החוליה השקופה - הלקוח זנות היא תשלום עבור האשליה של יחסי מין בהסכמה. כאשר מופעלת על האישה כפיה כלשהי כגון אלימות או כליאה, גם האשליה נעלמת, והלקוח הופך לאנס.
יחד עם זאת, עד היום, בניגוד לאחזקת סמים למשל, הלקוח, כלומר הכוח הכלכלי המניע את "תעשיית" הסחר בנשים, אינו נדרש להתמודד עם המשמעות הפלילית והמוסרית של מעשהו. הקואליציה למאבק בסחר בנשים בישראל בעקבות פרסום הסקירה הראשונה על ממדי הסחר בנשים בישראל, בשנת 1997, יצרו ארגוני ופעילי זכויות אדם וארגונים פמיניסטיים בישראל את הקואליציה, מתוך תפיסת מורכבות הפגיעה שהתופעה יוצרת בכמעט כל זכויות היסוד האנושיות גם יחד - אפליה על רקע מין ולאום, שלילת חירות, פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בזכות לשלמות הגוף, שלילת זכויות סוציאליות ועוד. בראיית הקואליציה, לכל הפגיעות הללו שורש אחד והוא שלילת צלם האנוש מהנשים הנסחרות. מטרת הקואליציה לרכז את הפעילות בנושא במספר מישורים: העלאת המודעות הציבורית לתופעה, על כל היבטיה, פעילויות מחאה, הסברה וחינוך והפעלת לחץ על גורמי אכיפה, חקיקה ומקבלי החלטות במטרה להביא למיגור התופעה, ובנוסף - סיוע לקורבנות הסחר. מה נעשה עד כה? בעקבות הזרקור שהופנה אל ישראל בדו"ח אמנסטי אינטרנשיונללשנת 2000, ובדו"ח משרד החוץ האמריקאי לשנת 2001, כ"מעצמת" סחר בנשים, והאיום בסנקציות מצד ארצות הברית, ניעורו הרשויות, הוקמו צוות ממשלתי בין-משרדי וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא, נחקקו חוקים (כגון קביעת סחר בבני אדם למטרת זנות כעבירה בשנת 2000, או הענקת סיוע משפטי לנשים שנסחרו, הגם שאינן תושבות או בעלות אזרחות ישראלית – טרם נכנס לתוקף), וגובשה מדיניות חדשה בפרקליטות המדינה ובמשטרה, בין השאר בעקבות הכרזת המלחמה על הפשע המאורגן אשר תעשיית הזנות והסחר בנשים היא אחת מזרועותיו. כמו כן, חוק איסור הלבנת הון החל להיות מיושם כלפי רכושם של סוחרי נשים וסרסורים. משרד הרווחה אף הוא פתח השנה מעון לקליטת נשים שנסחרו, ובו משרתים עובדים סוציאליים, פסיכיאטר ויועץ משפטי. במקביל, מאיימת ארה"ב בסנקציות כלכליות גם על מצרים אם לא תנקוט צעדים למניעת הברחת הנשים דרך שטחה. מה היינו רוצים שייעשה? צמצום תופעה כה מורכבת מחייב שיתוף פעולה של שלוש זרועות השלטון - המבצעת, המחוקקת והשופטת, לשינוי מכלול ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והחברתיים המאפשרים את שגשוגו של הסחר בנשים במדינת ישראל. השנה האחרונה הוכיחה את כוחו של שיתוף פעולה שכזה, הגם שבא לאחר תקופה ארוכה של אי עשיה. יחד עם זאת, נדרשת אכיפה מוגברת הרבה יותר כלפי הסוחרים, הסרסורים ואף הלקוחות, וניכר כי טרם הוטמעו השינויים החקיקתיים החדשים באופן אחיד, כמו כן, היחס אל הקורבנות עדיין לוקה בחסר. לוקה גם שיתוף הפעולה הבינלאומי עם ארצות המוצא וארצות המעבר של הסחר בנשים, שיתוף פעולה אשר יכול לסייע רבות לצמצום התופעה בעודה באיבה. פעולות אלה חייבות להיות מלוות במאמצי חינוך והסברה, על מנת לעקור מן השורש את התפיסה בציבור הישראלי המאפשרת הסכמה שבשתיקה לתופעת הסחר בנשים, ומכרסמת בבסיס המוסרי של החברה במדינת ישראל.
פורסם ב-: 30 יוני, 2006   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
  1. 1. מוריה

    סחר בנשים לזנות

    אני חושבת שזה נפוץ מאוד אבל זה רחוק מלהישמע אלים ובוטה שלא רואים דברים בעיניים קשה להאמין למה שקוראים במאמרים!

    0 דירוג יום ראשון 04 ספטמבר 2011
X

.