מה לגלישת גלים וציונות? נישמע כמו שתי מילים שאפילו לא חיות באותה התקופה.
אז ככה..הכל התחיל בשנות ה-50 ב"במהצע קדש"
כשרופא-גולש צעיר בשם דוריאן פסקוביץ הגיע מקליפורניה למדינת ישראל הצעירה על מנת לעזור ולתרום ולכן פנה לצה"ל במטרה להתנדב, שם לא כל-כך גילו התלהבות מהיהודי התמהוני וסרבו לגייסו.
דוריאן הגיע לחפי תל אביב והחל לגלוש על הגלשן שהביא עימו מארה"ב.
בחוף עמדו האנשים נדהמים, אף פעם לא דבר כזה, בן אדם עומד על קרש צר כשהגל מושך אותם איתו לכיוון החוף, מה זה?
ראשונים שרצו לנסות היו המצילים ובינהם "טופסי" המציל האגדי (ומי שנחשב לאבי הגולשים בארץ) ד"ר פסקוביץ אמר לעצמו "אוי לא באתי לעשות משהו למען ישראל והנה אני מלמד אותם ספורט של גויים" ואחר-כך החליט שלמעשה זה יהיה המעשה הציוני שלו, ללמד את עם ישראל לגלוש.
בהמשך חזר ד"ר פסקוביץ לארה"ב ושלח גלשנים לארץ כשכתב על החבילה "לבני ישראל", כשאף אחד לא בא לדרוש את החבילה מזה זמן רב, נמכרו
הגלשנים במכירה מיוחדת לכל אותם חפצים שלא היו להם כל דורש.
וכשהגיע הד"ר לארץ אחרי כמה שנים וסיפר לטופסי על החבילה ששלח, הם החלו לחפש אחר הגלשנים יחד והגיעו לכל מיני אנשים שקנו אותם ולא ידעו למה בדיוק זה משמש (משהי עשתה מאחד הגלשנים מדף לעציצים).
וכל השאר הוא כבר היסטוריה, טופסי לימד דורות רבים של גולשים את אומנות
הגלישה, הבן הגדול של טופסי הקים חברה לייצור גלשנים שקיימת עד היום, בן אחר שלו ממשיך את דרכו ומלמד גלישת גלים ("טופסי"-מרכז לגלישת גלים).
אפשר להגיד שהד"ר הגשים את חלומו ותרם משהו מרוחו שלו.
כיום,אגב, הוא בן 84 וחי בהוואי וניתן לראות אותו גולש בחוף של וואיקיקי.
באתר www.topsea.co.il ישנן הרבה כתבות מאז ומהיום, תמונות ומידע רב אודות הגלישה בארץ ובעולם.