חובבי הגרפיקות (או בשמן האינטרנטי - אמנות
דיגיטלית) מבינינו מכירים היטב את תוכנת
פוטושופ, שמשמשת גם את המקצוענים בעיצוב גרפי.
מטבע הדברים,
פוטושופ היא האופציה האולטימטיבית ללימודי אמנות
דיגיטלית, אבל קשה להגיד שהיא תמיד מעשית; העלות הגבוהה מונעת מבתי ספר רבים לרכוש את התוכנה עבור תלמידיהם. סער פלדמן, מורה לאמנות דיגיטלית בביה"ס הדמוקרטי ע"ש נדב במודיעין, התמודד עם הבעיה הזו ממש עד שנתקל באופציה של "גימפ" - תוכנת עיצוב גרפי בקוד פתוח.
על אף שלא מדובר בתוכנה חדשה (היא קיימת כבר מאז שנות ה-90), גימפ עדיין אנונימית למדי, וזאת בזמן שהיא מציעה בחינם הרבה מהאופציות של פוטושופ שמחירה למעלה מ-900 דולר. למה, בעצם, לא ממהרים במשרד החינוך לעשות שימוש בגימפ ובתוכנות קוד פתוח בכלל? לדברי רימון לוי, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, השימוש בתוכנות קוד פתוח הוא קונספציה זרה עבור מערכת החינוך - הוא מאפשר למשתמשים לקחת חלק פעיל בעיצוב התוכן (ולא להיות בגדר צרכנים בלבד), קיים חשש מהיעדר ספקי שירות כמו בתוכנה קניינית, ובשלב זה לחלק גדול מתוכנות אלו אין עדיין תמיכה בעברית.
היתרון הגדול ביותר, אולי, של גימפ עבור לימודי אמנות דיגיטלית לא בא לידי ביטוי בביה"ס אלא בבית. בעוד שתלמיד יוכל להתאמן בבית על פוטושופ רק אם קנה את התוכנה היקרה או הוריד אותה באופן לא חוקי, גימפ נגישה לכל ומי שיעבוד איתה בביה"ס יוכל ליישם ללא בעיה את החומר הנלמד בביתו.
כמו כל תוכנה (בוודאי אחת חינמית), גם לגימפ יש את החסרונות שלה, בעיקר בהיבט הטכני. התוכנה לא תומכת בקבצי RAW של מצלמות דיגיטליות או באלמנטים קנייניים יותר כמו מערכת התאמת הצבעים Pantone. עם זאת, מדובר בבעיות שלא יפריעו לרוב המשתמשים ויבואו לידי ביטוי רק תוך שימוש מקצועי בתוכנה (לצורך עיצוב גרפי או צילום). בנוסף, קיימת הבעיה הנפוצה עם תוכנות קוד פתוח של היעדר תמיכה בעברית, אם כי ניתן להיעזר במדריך שבאתר זולו (www.zulu.org.il/doc/gimp) וכן במדריכי וידאו (www.tinyurl.com/22dvn6).
למשתמש הלא מקצועי שאיננו נדרש לניואנסים הטכניים, גימפ עשויה להיות אופציה משתלמת למדי. כשמדובר בלימודי אמנות דיגיטלית, יכול מאוד להיות שמדובר בפתרון יצירתי שיהווה חיסכון עצום למערכת החינוך ויקל גם על התלמידים.