במה חדשה, אתר הבית שלי אני רוצה להמליץ בחום לכל מי שאש היצירה בוערת בעצמותיו, לתפוס אומץ, להפשיל שרוולים, לקחת את פרי עטו
– המוסיקה שלו, הציור-תמונה-סרט קטע וכיוצא באלו סוגי מדיה ולשלוח לאתר הזה שאני רואה כאתר הבית שלי. במה חדשה או בלעז – Stage.co.il ולצורך הגילוי הנאות להלן הוידוי האישי התורן. הריני ומאז ומעולם הייתי – כותבת בלי הכרה. מאז שאני זוכרת את עצמי, בעבר בעט ומשנות השבעים (!), עת מקום עבודתי ספק לי – כן כבר אז, אני כזאת ענתיקה – איזה מין צג כחול ענק לנסיון – במחשב, כתוב כתבתי. אבל הצפנתי. למגירה, לפיל הנידח וכיוב'', לפחות בדרך כלל. מאז עברו מים רבים מאד בנחלים למיניהם ואנוכי השכלתי בסכלותי לחבור לאנשים שלא עודדו אותי בלשון המעטה (אבל זה סיפור אחר), ולכן למדתי הרבה מאד (תואר ראשון, שני, וכמעט דוקטורט) בספרות בין היתר כדי שבאמת אוכל לומר שאני יודעת משהו על כתיבה – ועם קבלות. ויום בהיר אחד אמרה לי גברת צעירה ונחמדה, אז קולגה באוניברסיטה, ענת אדרת (לימים – דוקטור ענת אדרת), יש אתר נחמד נורא שנותן עידוד – כתבי אלינו לבמה חדשה. והשאר, מבחינתי, הסטוריה. אמנם, לא כבשתי (עדין, ולצערי) את העולם, אבל – קבלתי עידוד וגם הכרה. איש אחד נחמד בשם עודד זמיר הלחין ופרסם שם אחד משירי וזה הפך לפופולארי ושהה במצעד האינטרנטי מספר שבועות. יחד עם צייר בשם גרשון רנרט הכננו ספר שמכרתי כמה מעותקיו וערכנו תערוכה ועוד... והיד
נטויה. (ובנקודה זאת חל מפנה לרעה – דווקא שעמדתי לפרסם התערוכה באחד מהעמודים הפופולאריים ביותר שלה – הדף של המלחינה, כותבת וזמרת רחלי וולקשטיין – יד זדונה ובוטחת חיבלה והשביתה את האתר. אך הוא שוקם והוקם מחדש ביד חזקה ובזרוע נטויה... ואם כבר אני מזכירה את רחלי, אני מוכרחה לספר, כי בכל רגע של משבר הריני מעלה ממיטב שיריה, לחניה וקולה המתנעד ברכות נוטים להרגיע אותי ברגעים קשים. נסו בעצמכם, הקישור הוא http://Stage.Co.IL/a/RachelWollstein שעשוע ולחן נועז יותר תוכלו לשמוע בבית היוצר הבלתי אכזב של עודד זמיר http://Stage.Co.IL/a/OddedZamir עודד משכיל בנוסף על ניהול עסקיו משפחתו וחבריו לכתוב, להלחין, לנגן, לערוך ועוד ידו נטויה. ואיך אפשר שלא להזכיר את חיים פינקסון, רכז תקשורת ביפו-תל אביב היוזם, כותב ועורך מדיות דיגיטליות, קולנוע ווידיאו ועוד... http://Stage.Co.IL/s/537258977?resp=yes הידעתם, למשל, שאתגר קרת כתב לאתר בתחילת דרכו ואולי גם היום הוא עושה זאת? גם לבן כיתתי בילדות אילן וירצברג, שמלחין ושר (בעבר שר וניגן עם שמוליק קראוס, ויחד עם בן כיתה נוסף שלי, שמעון גלבץ, יצרו את הדיסק המופלא של שירי יונה וולך "בציר טוב)", קישור לשם, דרך האתר הכרתי את הג''אז הייחודי והמופלא של טבת סלע (יש לו אתר משלו) , שעודד אותי מאד בתחילת דרכי. בבמה חדשה הכרתי את שממל, את אבינועם אבינועם, סער ליבן, איטליה לביא, ועוד רבים אחרים – ואני מבקשת סליחה על שאיני מפרטת עוד – קצרה היריעה! ועוד בשבח האתר – דרכו נוצרו עבורי קשרים חברתיים שונים ומשונים ותמיד – בכייף. והחובות? אין חובות. מדי פעם אני מקדישה זמן דיפדוף – מביטה בציורים וצילומים, קוראת ומאזינה לשירים ופרגמנטים, לעיתים איזה סיפור קצר ופלא פלאים, יש לנו בארצנו הגמדית ציבור כל כך כל כך מוכשר – וגם מפרגן. הייתם מאמינים שמשהם קראו והגיבו ליצירה שלי שהיא נובלה ארוכה וכתובה בסגנון עגנוני? עובדה! אז יאללה. תפסו אומץ, הפשילו שרוול ו- לעבודה. ואם לא, אז הכנסו, צפו, האזינו ו – תהינו!