באתר "זולו" ניתן למצוא סיפורים עם מוסר השכל הנתרמו ע"י הגולשים...
סיפור מרגש זה- הוא אחד מהם...
"לפני זמן מה העניש אב את בתו הקטנה על שביזבזה גליל נייר שלם מוזהב
מיוחד ויקר ערך...
המשפחה חיה בדוחק רב ועוני – וכעסו של האב התגבר כשגילה שבתו
השתמשה בנייר גם כדי לעטוף קופסת קרטון זולה, כמתנת חג המולד...
ביום שלאחר מכן הביאה הילדה את
הקופסה במתנה לאביה. "זה בשבילך
אבא"...האב בוש בהתנהגותו הזועמת, אבל זעמו געה שוב כאשר ראה
שהקופסה ריקה מתוכן. הוא פנה אל בתו בטון כועס ואמר לה: "את לא
יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה לחג המולד אמורים
לשים משהו בתוך הקופסה???
הילדה עם דמעות בעיניים , ענתה לאביה: "אבל אבא, כן שמתי משהו
בקופסה. הכנסתי לתוכה המון המון נשיקות בשבילך עד שהיא התמלאה"...
האב כרע על ברכיו וביקש מהילדה שתסלח לו על כעסו המיותר...
לא עבר זמן רב, ואסון כבד נפל על המשפחה. אותה ילדה נהרגה
בתאונת דרכים .
מספרים כי אביה שמר את קופסת הזהב ליד מיטתו עד סוף ימיו
ובכל פעם שהרגיש מדוכא או עצוב או חסר כוחות – הוא פתח את הקופסה
והוציא ממנה נשיקה דמיונית אותה שמה בתו
הילדה שאהבה אותו כל כך"...
אפילוג
כל אחד מאיתנו קיבל במתנה קופסת זהב מלאה באהבה מהסובבים אותו
וללא תנאים... מהוריו, מחבריו, מילדיו, מידידיו, מזרים, מבעלי חיים
מהפרחים, מטבע הבריאה, מאלוהים...
לא קיים נכס יקר יותר!
אהבת המשפחה , החברים והסובבים אותנו היא כמו:
מלאכים המעמידים אותנו על רגלינו...
בכל פעם שהכנפיים שלנו
לא זוכרות כיצד לעוף...