ההתמכרות לשוקולד

התמכרות לשוקולד, המוכנה "שוקוהוליזם", עלולה להיות חזקה כמו ההתמכרות לאלכוהול, לסיגריות או לסמים. האם מדובר

בעניין תזונתי, הורמונלי, או בכלל נפשי?
מה יש בשוקולד שגורם לנו להתנהג ככה כלפיו? הצורך העז ב"משהו מתוק" דומה מאוד לאותו דחף פנימי של אדם מכור שמחשבותיו מלוות ב "אני צריך את זה".
האם ניתן להגדיר שוקולד כ סם ? האם אפשר להתמכר למזון? רבים טוענים שהשוקולד מכיל מרכיבים ביולוגיים פעילים.
קיימים הסברים שונים לצורך הבלתי-נימנע במאכל המתוק. אחד מהם טוען פשוט שזה חזק מאתנו ותלוי בגורמים שונים בגופנו, למשל, מאזן הורמונלי, מצבי חסר שונים, חוש הריח וכו'.
למרות ששוקולד אינו מוגדר באופן מובהק כחומר ממכר, הוא נחשב באופן בולט למזון נחשק ביותר.
אנשים שהגדירו עצמם מכורים לשוקולד אוכלים שוקולד בסתר,  בכמויות גדולות מדי, כפי שאחרים נוהגים באלכוהול או בסמים. רבים מדווחים כי ניסיון להימנע משוקולד גרם להתקפי צריכת יתר ללא כל התחשבות בתוצאות השליליות, ממש כמו בסמים. עוד בדומה למכורים לסמים, השוקוהוליקים מדווחים על השתלטות ההתמכרות על המחשבה, על קונפליקט פנימי, צריכה חוזרת ורגיעה. 
נטען כי העדפת שוקולד מבולבלת לעיתים עם העדפת סוכר, ובכל זאת, 75% מהמכורים לשוקולד טוענים כי אין לו כל תחליף מתוק. אחד המחקרים הראה שלמרות שתשוקה לשוקולד קשורה למזון מתוק, יש בכל זאת הבדל גדול בין התשוקה הספציפית לשוקולד לבין התשוקה הכללית לממתקים.
בעבר חשבו ששוקולד ממכר בגלל הקפאין הנמצא בו, הפועל כסם מעורר, אולם מחקרים הראו כי לא קיים קשר בין ההתמכרות לשוקולד לבין רמת הקפאין בו, משום ששוקולד אינו מהווה גורם משמעותי בצריכת הקפאין היומית: טבלית שוקולד חלב רגילה מכילה רק 10 מ"ג קפאין, לעומת כוס קפה המכילה 80-100 מ"ג.
מדענים טוענים שייתכן כי צריכת מודעת של שוקולד מתעוררת כשיש חוסר במגנזיום. אבקת שוקולד וקקאו מכילות כמויות גבוהות של רכיב מזון זה, ובמקרים מסויימים, תוספות מגנזיום הקטינו את התשוקה לשוקולד. מחקרים מראים כי נשים עם תסמונת קדם-וסתית הראו באופן עקבי התגברות בדחיפות וחומרה של התשוקה למזון מתוק ושומני לפני הווסת, ומחסור במגנזיום עלול ליצור אותם סימפטומי של תסמונת קדם-וסתית. מחסור במגנזיום יכול לגרום ירידה ברמות הורמון הדופאמין במוח, שמשדר תחושת אופוריה וסיפוק, ואשר עלול להיות המרכיב העיקרי בתחושת ההתמכרות.
מחקר שנערך בקרב סטודנטים בארה"ב הראה כי שוקולד הוא המזון הנחשב ביותר בין נשים, כש-32% מהן קישרו בין התשוקה למחזור.
צריכת שוקולד יכולה להיות קשורה לייצוב גורמים שונים במוח, הקשורים בוויסות תיאבון, רעב, מצב-רוח ו/או התמכרות. מחקרים מצאו כי מצבי רוח שליליים נפוצים מאוד אצל בעלי תשוקה לשוקולד, וכי יש להם נטייה גבוהה ל"תזונה רגשית" – אכילת יתר כדרך לפתרון בעיות. מצב רוח ירוד מלווה בדרך כלל ברמות נמוכות של הורמון הסרוטונין במוח, ונמצא כי אכילת פחמימות, ובעיקר שוקולד, הצליחה להעלות אותן.  אולם מחקר נוסף שנעשה בין המכורים לשוקולד הראה כי אין כל שיפור במצב-הרוח: למעשה, השוקולד יצר באופן בולט אפקט שלילי בין המכורים, אולי כי עבורם צריכת השוקולד הייתה פעולה לא נשלטת המלווה ברגשות אשם.
לסיכום, למרות ההוכחות כי הרצון העז לשוקולד נובע מאי-יציבות תזונתית או מצב הורמונלי לא מאוזן, לא נקבע עדיין אם תשוקה לממתקים בכלל ולשוקולד בפרט מהווה תשוקה לסיפוק חושי, או ניסיון לאזן את הכימיה של המוח.