הזדהות מהולה ברגש
עליונות מלאה את לבי למקרא דבריו של נחמיה
שטרסלר (הארץ שישי 7 בדצמבר) על "מחלת צריכתנו העודפת". על כך, שרובנו נזקקים לארון נוסף כדי למלאו בשפע חפצים, מיותרים למפרע, שאנו קונים בתוך הלופ הצרכני הפוסט-מודרני בו אנו נתונים. אנחנו הרי שבויים בתוך מעגל מטורף, מרוץ של
חופש מדומה בו אנו "מוכרחים" ליהנות מהשפע, וכל מה שחדש היום מתישן מחר בבוקר... אכן, נוראה תשוקתנו הבלתי מרוסנת לנהוג כצו החברה והשעה, לרכוש ולהיות הבעלים של עוד בגד (בדרך כלל ממותק), של עוד ספר שנתן לקרוא בספריה, של עוד אביזר חשמלי/ תקשורתי "חדשני" (עוד סיסמא ריקה) או קישוט לבית, שבמילא נטמון מניה וביה באיזה ארון או מגירה נשכחת. ולמה חשתי עליונות, משום שאני מזה חמש שנים מחוץ למעגל הזה. מזה זמן רב חפצתי להפטר מעודפים, וטעמי במילא היה אנטי-גודש, אני אוהבת
בגדים ללבוש אבל שונאת לרכשם, ודירות עמוסות עושות לי רע. אינני ממליצה על הנסיבות האישיות שהביאו אותי להיות בדיוק בכיוון ההפוך, של להפטר ולמכור, לתת ולחלק וגם, לזרוק, אבל זה עושה את העבודה וממלא אותי בתחושה של הקלה. הקשה ביותר עבורי הוא הצורך להיפרד מספרייתי הענקית, שכללה כל טוב. משפחתנו פשוט גרה בספריה עם מיטות, ממש כך. זמן רב עבדתי במשרה מלאה וגם למדתי ולא היו עיתותיי בידי לשבת בספריה ורכשתי לא מעט ספרי עיון, שיוצאים עכשיו, ברובם, מפתח ביתי ולא ישובו. וזה נפלא. די בקרוב אדע איזה ספר יש לי והיכן, את הכדים העתיקים (שאבי הפלמ"חניק "שאל" מקברות בדרום אמריקה לפני מ'' שנים) אתרום למוזיאון . משלל הסובנירים והמזכרות – אשמור מעט, באופן סמלי ביותר , ובארוני רק בגדים ההולמים את גזרתי (טוב, ועוד כמה שאיכשהו עולים עלי, בכל זאת, אשה). והעיקר, בולמוס קניות? יוק. גם בטיול האחרון לחו"ל קניתי, יחסית, רק את ההכרחי ועוד...אולי שני פריטים. טוב, אז שמונה. לא נורא, הריני אשה, בכל זאת...
סקירות נוספות אודות haaretz.co.il שטרסלר על צריכה מיותרת