הבלוג 'לא מסתכסכים עם שכטר'(http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=juggling-king)
הוא בלוג רב גוני.
יש בו הרבה פוסטים בנושא פוליטיקה,פוסטים רבים בנושא הבלוגים,קטעים מצחיקים וראיונות.
לאחרונה העלו הבלוגרים של אתר האינטרנט תפוז(www.tapuz.co.il) רעיון למפגש בלוגרים.
בפוסט האחרון שלי(נכון לתאריך16/07/06) העלתי זווית טיפה שונה(הצבעים,הגדלים והקישורים לא עובדים לי
פה אבל אתם מוזמנים להכנס דרך הקישור למטה לבלוג שלי
לרשומה המקורית):
"
`דם דם`(אלעד) הוא איש חביב(איש חרא שאין לכם מושג כמה זה כיף לריב איתו).
`דם דם` הוא בנוסף לכל גם הזוכה באוסקר הבלוגים בקטגוריית "הבלוג הקורע"(מעלה גיחוך הנכון).
זה הבלוג של `דם דם`.
הרשומה האחרונה אותה כתב
דם דם(נכון ל-10/7/06 4:10
-נכון
שאני הזוי?) מציגה רעיון מאוד מעניין-"מפגש בלוגרים".
מה?מי?מו?
זמן:27/7/06
מקום:מגדלי עזריאלי(הת"אים האלה מכה).
מי יהיו:הבלוגרים של `הבלוגיה`.
למה:כדי כאילו להכיר אחד את השני(קריא-משעם לנו בחופש).
יש סיכוי טוב שאני אבוא(וגם סיכוי טוב שלא).
אפילו אם לא יהיו לי בעיות אני בספק אם אני אבוא לשם-
נניח שלא תהיה לי אפילו בעיה לסוע עם אחד מדודי חובבי האינטרנט הת"אים, או שמא בגפי או בעזרת מישהו אחר אני אגיע.
אבל אני חושב
שיש בעיה אחרת מאוד גדולה בשבילי-אפשר אולי לקרוא לה מנטלית.
אני חושב שיש משהו טוב במסך האמימות שיש לנו באינטרנט.
אני יכול לשים תמונה,גם קצת לכתוב על עצמי-אבל עדיין אני נשאר מאחורי מסך ובתוך מסך(מתוחכם אני)אולי אפילו מישהו יזהה אותי ברחוב אבל אני בסוך הכל קצת משעשע או מעניין אנשים.
האם אני באמת שייך פה לקהילה?
נייס טו מיט יו.
(קישור לרשומה של `השרוט ממליץ`).
האם יש לי פה איזשהי מחויבות?
כי לביינתיים אני קטן ומוגן אני בסך הכל איזה בלוגר קטן וחסר חשיבות(אכן?).
האם זה באמת אומר שאני נחשף?
כי זה קצת מפחיד מול העולם הגדול של הבלוגים.
האם הבלוגיה הפכה להיות מקום של
מיני סלבריטים?(קישור לרשומה של `אופטימית עצובה`)
וקהל המעריצים שלנו הוא ברובו `סבלריטאים`(עלק) אחרים.
והאם אני אכן מיני סלבריטי?
אני לא חושב שאני פה כדי להיות מיני סלבריטי.
זה נחמד שאנשים קוראים אותך אבל אני עושה את זה יותר מתוך הנאה מכתיבה,בשביל לקבל פידבקים ובשביל לעבוד על הכתיבה.
בשביל זה הבלוגים כאן?
במובן מסוים כן אבל לא רק(עיין בשאלה הקודמת)?
הבלוגיה לאיפה?"
על החתום,
אוריאל שכטר
סקירות נוספות אודות 'לא מסתכסכים עם שכטר'