גיטרה חשמלית היא גיטרה שדורשת חיבור למגבר לשם הפקת צליל.
הגיטרה החשמלית היא הכלי הדומיננטי בבלוז, ברוק ובמטאל, וכן גם אחד
הכלים הנפוצים ביותר במוזיקה הקלה. עקרון הפעולה של
הגיטרה הוא שחיישנים קולטים את תנודת המיתר והופכים אותה לאות חשמלי, אותו מתרגם המגבר לצליל.
רוק הוא ז'אנר מוזיקלי, אשר החל דרכו כהתפתחות של הרוק'נרול בשנות השישים. להקות הרוק הרחיבו את המושג הצר של רוק'נרול, הוסיפו כלי מיתרים והחלו לחקור שיטות הקלטה חדשות וכן את האפשרויות הטמונות בסינתיסייזרים.הרוק מבוסס על סולמות הבלוז (הסולמות הפנטטוניים), בהם מונמכים הצלילים השלישי והשביעי (ולעתים גם החמישי) בחצי טון. במקור, הרוק היווה שילוב בין
מוזיקה אמריקאית עממית (קנטרי) למוזיקה כושית קצבית (בלוז); אך עם השנים הרוק התפצל לאין ספור כיוונים שונים ומשונים, שהתרחקו מסגנונות אלה מרחק רב, והושפעו גם מסגנונות אחרים לגמרי כמו מוזיקה קלאסית, פופ, ובשנים האחרונות אפילו היפ-הופ. זאת, מכיוון שלמעשה כל להקה שמשתמשת ב"שילוש הכלים המקודש" של הרוק (שמשמש גם בבלוז) - בס, תופים וגיטרה חשמלית - יכולה להגדיר את עצמה כלהקת רוק; והאפשרויות הטמונות בשלוב המופלא של שלושת הכלים הללו הן בלתי מוגבלות. לכן, בנקל אפשר למצוא רוק שקט ורוק רועש, רוק מהיר ורוק איטי רוק שמח ורוק עצוב, רוק קולי ורוק כלי, שירי רוק קלילים ונחמדים ולעומתם מנגינות רוק כבדות ועמוקות. סגנון הרוק הוא כל כך מגוון, שלמעשה, הוא אינו סגנון אחד אלא קבוצה גדולה מאד של סגנונות.
בלוז הוא סגנון מוזיקלי וקאלי ואינסטרומנטלי המבוסס על סולם פנטטוני ובאופן טיפוסי על מאפייני מהלך הרמוני בן 12 תיבות. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סוג מוזיקה אחר.
מקורו של הבלוז הוא בארצות-הברית במוזיקה של העבדים האפריקנים, שירי העבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית.
הבלוז השפיע רבות על המוזיקה הפופולרית והוביל ליצירת שלל סגנונות שמהווים את כובד המשקל של המוזיקה המערבית המודרנית. ביניהם: הג'אז, רית'ם אנד בלוז, רוק, קאנטרי ואף השפעות מסויימות על מוזיקה קלאסית מודרנית.
היסטורית הגיטרה החשמלית המסחרית הראשונה פותחה על ידי אדולף ריקנבאקר ויצאה לשוק ב-1931. הגיטרות החשמליות הראשונות היו למעשה גיטרות אקוסטיות (בעלות תיבת תהודה ומיתרי מתכת), אשר להן חוברו "פיקאפים" (מיקרופונים שקולטים את תדירות המיתר באמצעות שדה מגנטי) כאשר הצורך בווליומים גבוהים התעורר. המוזיקה הפופולרית בארצות הברית של אותה תקופה הייתה הביג בנד - אלו היו תזמורות גדולות הכללו סקציות של כלי נשיפה וחטיבת קצב, ולכן ניגנו בווליום גבוה מאוד. הגיטרה החשמלית יכלה להתאים את עצמה לסגנון מוזיקה זה וכך צברה פופולריות. הגיטרות יוצרו על ידי חברות שונות, כמו ריקנבאקר, אודיווקס וגיבסון.
הגיטרה החשמלית המוכרת לנו היום (solid-body - ללא תיבת תהודה), הינה גיטרה חשמלית הבנויה מעץ מלא, יוצרה לראשונה בצורה מסחרית על ידי ליאו פנדר בשנת 1949. הדגם נקרא "ברואדקסטר" ולאחר מכן שמו שונה ל"טליקסטר". מספר שנים מאוחר יותר, ב-1954, יצא לאור הדגם סטרטוקסטר (הנקרא בקיצור "סטראט") שזכה להצלחה מסחררת משנות ה-60 ועד ימינו. ב-1954 יצא לשוק דגם גיטרה נוסף, על ידי חברת גיבסון, הנקרא לס פול. גם הלס פול זכתה להצלחה מטאורית.
ה"סטראטוקסטר" וה"לס-פול" הן אבות הטיפוס לרוב גיטרות ה"סוליד בודי" שמיוצרות מאז. הדגמים הנ"ל מיוצרים עד היום אבל בגלל שינויים בתהליכי הייצור ובבעלות על החברות וכן בשל התיישנות העץ, שמשפרת את הצליל בגיטרות איכותיות, אין אחידות ברמתם של דגמים זהים מתקופות שונות.