גיטרה בס היא כלי מיתר בעל 4, 5 או 6
מיתרים (על פי רוב) המפיק צלילים נמוכים. היא החלה את דרכה כתחליף חשמלי לקונטרבס. השימוש
בגיטרה בס נפוץ במספר רב של סגנונות מוזיקליים, ביניהם רוק, ג'אז, פופ, רגאיי,בלוז, מטאל, דיסקו, ופאנק.
ג'אז הוא ז'אנר מוזיקאלי שהחל דרכו בארה"ב בראשית המאה ה-20, הוא גם נקרא "המוזיקה הקלאסית של ארה"ב". על השאלה "מהו ג'אז?" ניסו לענות רבים, אך ללא הצלחה יתרה. באופן עקרוני, ג'אז הוא
מוזיקה אשר משתמשת באלמנטים קצביים כגון סינקופות ופוליריתמיקות, באלמנטים גרוביים כגון סווינג או בוסה, באלמנטים מלודיים כמו בלו נוטס (Blue notes). וכמובן, אולי הדבר שג'אז הכי מזוהה איתו, האילתור.
בלוז הוא סגנון מוזיקלי וקאלי ואינסטרומנטלי המבוסס על סולם פנטטוני ובאופן טיפוסי על מאפייני מהלך הרמוני בן 12 תיבות. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סוג מוזיקה אחר.מקורו של הבלוז הוא בארצות-הברית במוזיקה של העבדים האפריקנים, שירי העבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית.
הפאנק (Punk) הוא ז'אנר מוזיקלי שסביבו התפתחה תרבות הכוללת אופנה, אידאולוגיה פוליטית וערכים.התנועה שהתחילה כשרוקרים התחילו לנגן יותר מהר ולאמץ אספקים שונים של מרד לשם מרד, הז'אנר קצר הצלחה קצרה באמצע-סוף שנות השבעים, במיוחד עם להקת סקס פיסטולס ואחר כך הקלאש אך כאשר הז'אנר והתנועה שנלוותה אליו נדחו על ידי המיינסטרים והגיע זמנם להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה - התנועה הוכיחה יכולת אמיתית של הסתגלות, התבגרות ואימוץ ערכים שאפשרו לה עצמאות מחוץ למיינסטרים - והפכה לתנועה החברתית המשמעותית ביותר מאז ההיפים בשנות ה 60.
בהתאם להקשר, מוזיקת פופ היא קיצור למונח מוזיקה פופולרית, או, בייחוד בשנים האחרונות, מונח המתאר ז'אנר משנה של המוזיקה הפופולרית.הפופ כז'אנר המשנה, הוא אולי הצורה המרצה והמספקת ביותר עבור הקהל הרחב מכל צורות המוזיקה הפופולרית. חלק מהמאפיינים המוזיקליים המגדירים את הז'אנר הם הימצאות "פתיון" בשיר וטכניקות הפקה אשר מתבססות, במידה כזו או אחרת, על האופנות המוזיקליות באותה עת.
בדומה לקונטרבס, מיתרי גיטרת הבס מכוונים (מהנמוך לגבוה) לצלילים מי-לה-רה-סול, כך שהם בדיוק אוקטבה אחת מתחת לארבעת המיתרים הנמוכים של הגיטרה החשמלית. קיימות גם
גיטרות בס בעלות מיתר סי נמוך, ו/או מיתר דו גבוה (סך הכל: 5 או 6 מיתרים). בנוסף ניתן למצוא גיטרות בס עם 7 מיתרים, 8 (4 זוגות), 9, 10, 11 ו-12 (6 זוגות) מיתרים, אך אלו נדירות למדי.
כמו הגיטרה החשמלית, גיטרת הבס גם היא כלי נגינה מוגבר. רטט המיתרים נקלט על ידי קולטנים הנקראים בלועזית פיקאפים ומתורגם לזרם חשמלי. זרם החשמל עובר באמצעות כבל אל המגבר שם הוא מוגבר, מתורגם בחזרה לצליל ומושמע. בניגוד לגיטרה החשמלית, בה הנגן משתמש לרוב במפרט, הניגון בגיטרת הבס נעשה לרוב בעזרת האצבעות בלבד. גיטרות בס הינן תמיד ארוכות יותר בכמה סנטימטרים מגיטרות חשמליות.
גיטרת הבס הראשונה שיוצרה באופן תעשייתי פותחה על ידי ליאו פנדר, מתכנן ובונה גיטרות ידוע, והוצאה לשוק על ידי חברת פנדר בשנת 1951. היא באה לענות על הצורך בעוצמת שמע גבוהה שהייתה נחוצה לסגנונות מתפתחים כגון הרוק'נ'רול, אותה הקונטרבס לא היה יכול לספק. יצרני גיטרות בס חשובים אחרים הם גיבסון, ריקנבקר, ימהה, איבנז והופנר.