זהו תקציר ותרגום של מאמרו של יו פיצג'רלד, המופיע באתר האינטרנט jihadwatch.org.
המאמר דן בחוסר נכונותם של אנשי אינטליגנציה
הודים לתת פומבי לרדיפות ולרצח עם שעוללו
המוסלמים להינדים ולסיקים.
מבחינה מספרית, אין קבוצת מאמינים שסבלה מידי האיסלם יותר מההינדו. מפליא הדבר כמה מעט הודים במערב, אמריקאים ובריטים במיוחד, מכירים את ההיסטוריה של אבותיהם ומה שהכיבוש המוסלמי של הודו עולל להם. נאיפול (V. S. Naipaul), חתן פרס נובל לספרות, טבע את המושג "ציויליזציה מוכית" (“Wounded Civilization”) המתאר את גורל ההינדים תחת שלטון הדיכוי המוסלמי.
לאל (K. S. Lal), ההיסטוריון ההודי, מעריך ש 60 עד 70 מיליון הינדו נרצחו בידי אדוניהם המוסלמים. הפסקת ההרג לא באה ממניעים אנושיים או מרחמנות, אלא מסיבות של תועלתנות: לסחוט מס גולגולת (ג'יזייה) מבני ההינדו, שקיבלו מעמד של ד'ימי, "בן חסות", כמו זה של היהודים והנוצרים תחת שלטון האיסלם. מעמדו של הד'ימי מתבטא בזה שהשליט המוסלמי מניח לו להתקיים, תמורת דמי חסות, קיום של השפלה כלכלית, פוליטית וחברתית, וחוסר ביטחון אישי.
כמה גורמים תרמו להיווצרות היחס של שויון נפש אצל
האינטלקטואלים ההודים בהודו ובמערב כלפי מהותו האמיתית של האיסלם. העיקרי בהם הוא הנטייה לחקות את התנהלותם של ה"איטלקטואלים" המערביים, שהרי אין זה ראוי להפגין דאגת יתר כלפי האיסלם. גורם אחר הוא ההימנעות של האינטלקטואלים ההינדים מהתבטאות בנושא הלאומיות שלהם (הינדואיזם), שעלולה להציג אותם כלאומנים וקיצוניים.
מדאיג במיוחד המצב שבו מצד אחד קיימת בורות משוועת בקרב האינטלקטואלים המערביים בהיסטוריה של הודו, המלווה בהתפעלות רומנטית ממעלליהם של מלכי שושלת המוגול המוסלמית בנוסח סיפורי אלף לילה ולילה (בקרב אלה שיודעים מעט על הודו), ומצד שני היעדר תמיכה, לא בתקשורת ולא באקדמיה, בתביעותיהם של ההינדים בהינדוסטאן למשל, או בזכויותיה הבסיסיות של האוכלוסיה הלא מוסלמית בהודו, שהיא בטבעה סובלנית ובלתי אלימה. גם העיתונים במערב, שקהל היעד שלהם הוא יוצאי הודו, נמנעים מכל ביקורת כלפי האיסלם (להוציא מספר קטן של עיתוני הינדו). הסיבה היא כנראה כדי לא לפגוע ברגשותיהם של ההודים המוסלמים, גם אם זה במחיר התעלמות מהסכנה העיקרית של ימינו – הג'יהאד העולמי, שממנו סבלו וסובלים ההינדו והסיקים בהודו, קשמיר, פקיסטן, בנגלדש וגם בריטניה.
הג'האד האיסלמי בהודו איננו תופעה חדשה. הוא החל עם הכיבוש המוסלמי. סיטה ראם גואל (Sita Ram Goel) חיבר רשימה של אלפי מקדשים הינדים שנחרבו בידי מוסלמים, רשימה התופסת שני כרכים. מבין אנשי הרוח ההודים של דורנו, נאיפול הוא כמעט היחידי שמעז לומר את האמת על זוועות האיסלם בהודו. (ואותו אי אפשר לתייג כ"הינדי פנאטי קיצוני"). נקווה שהרבה יילכו בעקבותיו.