לאחר הסדרת המעבר של עמיתים בין קרנות הפנסיה, קופות הגמל, וקרנות ההשתלמות,
פרסם המפקח על הביטוח,
תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות . ובמרכזה, לאפשר לעמיתים לעבור בין כל המכשירים (קרנות פנסיה ,קופות גמל וביטוחי מנהלים) תוך שמירה על הזכויות שנצברו, בקלות, וללא נזקים.
המעבר בין קרן פנסיה אחת לשנייה ובין קופות הגמל נפתח כבר לפני חודשים רבים, השינוי הצפוי
הינו מעבר של כספים וזכויות בין תוכניות שונות כגון , מעבר של כספים מקופות גמל וביטוחי מנהלים
לאפיקי הקצבה- קרן פנסיה.
השאלה עד לאן ירחיק לכת המפקח על הביטוח, האם מדובר רק בתוכניות ביטוח אשר נמכרו משנת
2001 או גם בתוכניות ישנות יותר.
המפקח על הביטוח מציין כי בשנים הקרובות יפעל משרדו בסוגיית ניוד
החיסכון לטווח ארוך של
צרכני השירותים הפיננסים, וכן תיקבע מדיניות כוללת לנושא, על ידי מתן אפשרות לצרכן לנייד את
החיסכון הפנסיוני שלו בין כל המוצרים הקיימים ,וכן בהקמת תשתית ייעוץ אובייקטיבית שתעמוד
לצידו של הצרכן לצורך קבלת החלטה. "בשנים הקרובות נפעל באמצעים שונים על מנת להבטיח
יישום יעדים אלו ליצירת יתר אחידות ושקיפות".- ציין.
היעדים המרכזיים בתוכנית האוצר: מדיניות החיסכון הכוללת- גיבוש מדיניות חיסכון כוללת, עם דגש על החיסכון לטווח ארוך. מחינה
מחדש של הקצאת המקורות לחיסכון עם תשומת לב מיוחדת ודגש לתוכניות חיסכון בעלי אופי
קצבתי(פנסיה לכל החיים). הגדלת האוכלוסייה המבוטחת בביטוח
פנסיוני ,עם דגש על האוכלוסייה
העובדת.
ניוד החיסכון הפנסיוני – טיפול ובדיקה מחדש של כל המוצרים הפנסיוניים, גמל, פנסיה וביטוחי
מנהלים,בתשתיות הייעוץ, הטכנולוגיה והרגולציה, במטרה אחת מרכזית- לאפשר מעבר חופשי
לעמיתים ומבוטחים ,בקלות וללא פגיעה בזכויות שנצברו לאורך השנים,ף בין כל המוצרים לחיסכון
פנסיוני.
ייעוץ פנסיוני לפי ועדת בכר- הבטחה לייעוץ מקצועי, הוגן, נטול אינטרסים, איכותי ואובייקטיבי
לעמית בכל עת. על ידי הסדרה של הגופים החדשים והקיימים בשוק בתחום הייעוץ הפנסיוני. קביעת
סטנדרטים להכשרת יועץ פנסיוני. קביעת נורמות וחובות היועץ לגילוי נאות מפורט וברור. פישוט
שמות המונחים, לשמות אחידים וברורים.
יישום רפורמת בכר- מעקב צמוד אחר יישום הוראות הרפורמה, והחלת כללים זהים על הגופים
המנהלים כספי ציבור וכן התייחסות לריכוזיות פוטנציאלית בהפצת מוצרים פנסיוניים, בעיקר עקב
כניסת הבנקים לייעוץ.
פיקוח על היציבות וניהול הסיכונים- הגברת הפיקוח על הגופים המוסדיים בישראל, תוך התייחסות
למרכיבים שונים, כמו:תשתית למתן אשראי חוץ בנקאי על ידי הגופים המוסדיים, ניהול סיכונים,
השקעות בחו"ל ועוד.
בניית משמעת שוק על ידי אכיפה- בכוונת המפקח על הביטוח להשתמש בכל הכלים העומדים
לרשותו לרבות אכיפה פלילית כנגד כל אנשי המקצוע והגופים הפיננסים אשר יחרגו מהוראות החוק.
יוקם גוף בעל יכולות איסוף, חקירה, ואכיפה.
טיפול בסילוק תביעות- טיפול יסודי בכל תהליך התביעות של עמיתים , הגדרת לוחות זמנים
סבירים, קביעת סטנדרטים בכל הקשור לגלוי של חברות הביטוח והמבוטחים, חובת תיעוד ועוד.
כל זאת על מנת להבטיח שהתביעות ינוהלו בצורה הוגנת.
מדיניות בביטוח סיעודי- קביעת מדיניות אשר תשמור על זמינות הביטוח והגנה על הצרכן
בפני שינויי מחירים.
לדעתנו התוכנית האסטרטגית לשנים הקרובות יכולה לעשות טוב לאזרחי ישראל, השאלה
המשמעותית הינה הדרך בה יבוצעו הדברים. האם ייתן המפקח על הביטוח זמן התארגנות לגופים
הפועלים היום בשוק על מנת להתאים את עצמם פיננסית ומקצועית לשינויים? האם המעבר של
העמיתים באמת יהיה ללא פגיעה? לדוגמא אדם אשר חולה במחלה כרונית אשר ארעה תוך כדי
שהיה מבוטח, האם יוכל לעבור בצורה חופשית בין כל החברות תוך כדי המשך הכיסוי הביטוחי על
ידי החברה החדשה? הרי שדבר כזה יעלה לכל העמיתים והמבוטחים בהגדלת פרמיית הסיכון
ותשלומי ביטוח גבוהים יותר. או לחלופין לא יאפשר לאדם חולה לעבור לקרן אחרת עם שמירה על
הרצף הביטוחי ,דבר אשר יכול לגרום כי בקרן אחת יישארו רק חולים, דבר אשר יכול להפיל את
החברה המבטחת.
תשובות עדיין אין, אבל בטוח יהיה מעניין.