ודבק באשתו-נעמי וולפסון

שאלת הזוגיות היא השאלה הקשה ביותר בחברה שלנו.בספר נעשה נסיון להעניק משנה עקבית,הנשענת על מקורותיהם של גדולי ישראל.
בנוסף נעמי עושה שינוי בכך שבספר הזה מוצגת גם נקודת הראות הנשית ולא רק הגברית,כמו שהיה נהוג עד היום.
האמונה הגדולה ביכולת ההרמוניה מובילה את הסיפור.עד היום בכל העולם וגם גדולי ישראל ראו את עולמינו כשדה קרב בו הגוף והנשמה נלחמים זה בזה.,קרב בין בני אדם שונים,קרב בין גברים ונשים.
לפי המחברת העולם יכול להיות מפרה.שמו של הפרק הראשון גופנפש,ובו המחברת טוענת שהגוף והנפש יכולים לחיות בהרמוניה וכן גם הגבר והאישה יכולים לחיות בהרמוניה וליצור אדם חדש איש-אישה.
רק מי שהצליח לחבר את גופו ונפשו יוכל ליצור אדם חדש איש -אישה.
בהמשך הפרק היא עוסקת בנושא נוסף והוא- קדושה. הדעה השוררת היא שהקדושה נמצאת מחוץ לחיים,אך המחברת מביאה טיעון חדש ואומרת שהקדושה היא כלי להרמת החיים ולחיזוקם.
המחברת אינה מתעלמת מההבדלים בין הגבר לאישה,אבלהיא רואה בניגודים אלו אתגרים שמטרתם להביא את האדם למרומי ההרמוניה.
בתרבות המערבית דנים הרבה בתשוקה ובעונג .היא רואה בהם את השיא בחייו של האדם.אנשי הדת רואים בהם כהתנהגות גסה ובהמית.המחברת,בניגוד לעמדות הללו רואה בעונג ובתשוקה שני אלמנטים המובילים את בניית הקשר בין איש לאישה.יש בהם קדושה.
עד כה,בספרות,הוטלה האחריות על הגבר לרוחתה ופיוסה של אשתו.בספר הזה מוטלת אחריות על האישה . הגבר אמנם צריך לדאוג לענג האישה ,אך האישה צריכה לדאוג לו לחשוק בה.בפרק "שובי לתשוקתך" המחברת קוראת לחיבור עמוק בין האישה לבין גופה בין האישה לתשוקותיה.גם המושג צניעות יוצר בעיה.יש הרואים זאת התכחשות לגוף,אך המחברת רואה את מטרת הצניעות "להגן על כוחותינו הגופניים לבל יתפזרו לכל עבר."
חדוש נוסף של נעמי הוא הפיכחון .היא מודעת לקשיים של נשים עם גופן  ועם גוף בן זוגם.ולמרות הקשיים יש אמונה בתהליך הריפוי של הקשר גוף- נפש וממנו הריפוי של יחסי בני הזוג.
נושא הזוגיות חשוב בכל העולם בספר זה נעשה נסיון מרשים לעסוק בנושא זה ולענות על מספר שאלות.ספר זה ישמש כמורה ומדריך לרבים מקוראיו.