הולדן, ברומאן "התפסן בשדה השיפון" נמצא בין שני עולמות, עולם הילדות ועולם הבגרות. מן הבחינה הכרונולוגית הוא נער מתבגר, תלמיד
בית ספר תיכון. אולם הוא מרגיש את עצמו בוגר והקורא רואה לנגד עיניו נער המתנהג לא פעם כילד. הולדן, חושב שהוא מסוגל לקבוע את מהלך חייו ולקחת אחריות על חייו.יתכן, שזה נכון, אולם הדרך בה הוא מנסה לקחת אחריות על חייו אינה דרך נכונה. הוא ניצב בפני מציאות המוכרת לכל נער בגילו, לימודים בבית ספר, לימודים, שיכשירו אותו כבוגר. אבל הולדן, איונו מתמיד בלימודיו, נזרק מבתי ספר שונים, וגם מן הפנימיה בה הוא נמצא בתחילת העלילה. התנהגותו ילדותית, כיון שהוא לא בוחן את עצמו, למד משגיאותיו ולוקח אחריות, אלא מאשים את כל העולם בכשלונו, מעביר ביקורת על כולם, פרט לעצמו. הוא רואה את העולם, כפי שילד רואה- שחור ולבן, ללא גווני ביניים. נדמה להולדן, שרק יעזוב את בית הספר חייו
ישתפרו, אך הוא לא נותן דין וחשבון לעצמו לגבי השאלה הפשוטה, איך ישתפרו חייו, במצב בו הוא נתון. הוא נמלט אל שקרים שונים, שבחלקם פוגעים בו עצמו. הוא משקר לגבי גילו, מתנהג
לכאורה לפי קודים, שנדמה לו, שכך מתנהגים מבוגרים. זה בא לידי ביטוי בשתיית אלכוהול, בילוי במועדון, והשיא הזמנת זונה לחדרו במלון. יש לו תפיסה מעוותת לגבי עולם המבוגרים, על כן הוא נכשל בהעמדת פנים זו. אמנם הוא יודע, שעדיף בשלב זה לא לגלות להוריו כי הוא נזרק מבית הספר, כלומר, מבין כי הוא עשה מעשה, שלא יסלח במהרה, אך אין לו שום אלטרנטיבה אחרת, טובה ואחראית. על כן , דווקא אחותו הצעירה, המתגלה כבוגרת ודרך עיניה הוא רואה את מצבו
נכוחה.
סיום היצירה מראה כי הולדן, שלא רצה להתבגר, אבל התנהג באופן מזוייף כבוגר, יקבל עזרה נפשית, שתפקידה להאיר עבורו את הדרך הנכונה בה עליו לראות את חייו ואת מקומו בחברה. רגישותו הרבה כלפי הזולת והחברה,באה לידי ביטוי בכמה מקרים. הביטוי בעל משקל הסגולי המירבי הוא בשאלה שלו מה גורלם של הברווזים באגם הקפוא בחורף. לכאורה שאלה ילדותית- אך לא כן. דווקא דרך שאלה זו אנו מבינים עד כמה הולדן הוא בעל עין חדה לראות את היופי, ואת החולשה. אומנם הוא מדבר על ברווזים, אך גם בחלומו להיות תפסן המציל את הילדים,רואים רגישות זו. שתי אמירות אלו מציגות את היסודות הטובים, שבאישיותו של הולדן, ובכך ניתן לסלוח לו על מעשיו חסרי האחריות והנמהרים. נראה, שלאחר העזרה הנפשית, הולדן ייהפך לבוגר יותר וידע לקחת אחריות ולהיות פרט מועיל לחברה.