דמויות משנה ברומאן "סיפור פשוט" מאת עגנון

דמות משנית היא דמות שתפקידה להאיר את הדמות הראשית ולסייע בקידום העלילה. הדמות המשנית היא על פי רוב דמות שאין לה עומק פסיכולוגי, דמות שאינה משתנה, פרטים מועטים ידועים עליה וזו דמות שאין לה קיום ביצירה ללא הדמות הראשית אליה היא קשורה. נוכחותה יכולה להיות קצרה, באפיזודה בודדת או ארוכה יותר, בהתאם לצורכי העלילה.
בלומה נאכט- בלומה, כשמה, פרח. היא עדינה ושברירים ותפקידה "לקשט" את העלילה הקשורה בתהליך התבגרותו של הירשל. ידוע על עברה, קורות משפחתה, אך מעט ידוע על רגשותיה. היא מעין סינדרלה, שאין לה נסיך, שיציל אותה ממצבה העגום. עקב מעמדה החברתי הנמוך היא הופכת למשרתת, למרות שיש לה פוטנציאל להשכלה, אך אין לה נתונים כלכליים טובים. היא סגורה ובישנית, ורוב אפיונה הוא דרך עיני הירשל. היא פקחית דיה על מנת להבין, שהיא אינה רצויה בבית הורביץ, והיא לא תהיה הכלה המתאימה להירשל. היא עוזבת לביתם של עקביה מזל ותרצה, ושם היא משרתת ומטפלת. היא לא מצליחה לצאת ממעמדה הנמוך. מסרבת לחיזורי גציל שטיין, והקורא אינו יודע מדוע. בסיום היצירה בלומה אינה שונה ממה שהכרנו בתחילתה.
סופיה גילדנהורן- חברתה של מינה. אשה צעירה נשואה לסוכן ביטוח, שמסתובב ברחבי המדינה כדי להתפרנס מן הביטוחים. היא אומללה בנישואיה. היא מסתירה את אומללותה בעריכת מסיבות ונשפים, אירועים מרכזיים בחברה השבושית. היא אינה מתפתחת ואינה משתנה במהלך היצירה. היא מתבוננת על השינויים, שחברתה מינה עוברת. לא ברור באם היא תעז לשנות את חייה ולהשיג את האושר, המגיע לה.
גציל שטיין- עובד בחנותם של צירל וברוך מאיר. הוא ממעמד חברתי נמוך, משפחתו ענייה ומסובכת. אולם הוא מתואר כדמות בעלת פוטנציאל לצאת מן המעגל החברתי הנמוך, אך עובדה זו אינה באה לידי מימוש בסיפור העלילה. הוא מחזר אחר בלומה, והמספר רומז כי שידוך זה היה יכול להיות מוצלח, אולם בלומה , כידוע, סרבה.
יונה טויבר- דמות צבעונית. הוא היה בחור ישיבה, שהתפקר ופנה להשכלה. אולם מתברר, שלא עשה הרבה עם ההשכלה, שרכש ולבסוף הפך לשדכן בעיירה. מבחינה זו מעמדו היה חשוב, כיון שבעיירה לא נעשה שידוך, ללא הסכמתו. הוא היה אלמן והתחתן עם הנערה הגבנת, אחותו של גציל שטיין. יש בכך אירוניה וגם אמירה חשובה. הגיבנת היא נערה טובה וראויה לכבוד ולאושר ללא קשר למום שלה. טויבר, שתפקידו לשדך על ידי דברי הלל ושבח על בני הזוג, מבין  שהבל היופי ושקר החן- ועל להסתכל בקנקן ולא על החיצוניות.
משפחת צימליך-הוריה של מינה. אנשים שהתעשרו וכך מעמדם החברתי עלה. גדליה צימליך לא היה שקט ופחד ,שעושרו יעלם יום אחד, כפי שבא באופן מפתיע. הוא לא היה מופתע מן האסון, שפקד אותם בשגעונו של הירשל, כיון שהוא ציפה לפורענות. אשתו ברטה, ההיפך ממנו. היא עשתה הכל כדי להנות מעושרם ונהגה כגבירה. הם הורים אוהבים ותומכים בבתם מינה.
הדוד המשוגע- דמות זו אינה מופיעה ביצירה באופן פיזי אך קיימת בה לאורכה. ידוע עליו כי היה צמחוני ומשכיל, על כן הדביקו לו את הכינוי משוגע. לא ברור עד כמה הפרטים, שמוזכרים עליו הם אוביקטיביים. חשובה העובדה, שדמותו משמשת כמודל הזדהות עבור הירשל.
ד"ר לנגזם- רופא שטיפל בהירשל, לאחר ההתמוטטות הנפשית שלו. הוא בעל כישורים להתקרב אל הזולת ולהאזין לצרותיו מבלי שיקרין סמכותיות והקפדה. על כן הירשל יוצר עימו קשר טוב ובעזרתו מחלים וחוזר לחברה.