הדמויות ב"סיפור פשוט" מתוך ש"י עגנון פרקי לימוד

הדמות הראשית ברומאן הוא הירשל. הירשל מאופיין על ידי דרכי איפיון ישירים ועקיפים. בדרכי איפיון ישירים אנו למדים עליו מפי המספר המציג את הדמות כגון, גילו, מחשבותיו, מעשיו ומראהו. דרכי האיפיון העקיפים הם על ידי המחשבות של האחרים או הדרכים בהן הוא נראה על ידי סביבתו, על ידי האמצעים האומנותיים והרטורים בהם משתמש המספר.
אנו יודעים כי הירשל הוא צעיר ,חרוץ, ביישן, בעל ערכים מוסריים, מכבד את הוריו ואת המבוגרים ממנו. הוא נראה שלו, אך עולמו הפנימי סוער. הוא נאבק מאבקים אמיתיים ומאבקים מדומים בסביבתו, בהוריו ובחברה. השלב ההראשון בחייו הוא תקופת נעוריו, כאשר הוא מוצא מן החדר, מפסיק ללמוד ומתחיל לעבוד בחנות של הוריו. בתקופה זו הוא מתאהב בבלומה. בשלב זה אימו כופה עליו להתארס עם מינה בת העשירים. הירשל אינו מעז להתמרד, אולם מחשבותיו והזדהותו עם הדוד, שמרד, מסכסכים את עולמו הפנימי. הוא נושא את מינה לאישה,אך ממשיך לאהוב את בלומה. הוא בוחר בדרכים שונות כדי לברוח מהוריו, מאשתו ומן החברה. השיא הוא באפיזודה בה הוא בוכה על כפות המנעול.
השלב השני הוא השגעון. תסכוליו ורגשותיו השליליים מתפרצים.נדודי השינה ומחשבות רצחניות קודמים לשיגעון. הוא בוחר לברוח אל היער המסמל את האנתיתיזה לחברה בכלל ולחברה היהודית בפרט.
השלב השלישי הוא שלב הריפוי וההחלמה. הירשל למד מד"ר לנגזם, שעליו לפתח מעין סוג של "עיוורון" כדי לשרוד בחברה זו. דעה זו מסמל הקבצן הסומא (העיוור).
שלב רביעי נמצא בחזרה לשיגרה וקבלת המציאות. הוא נכנע לחברה וחי חיים בהם הערך העליון הוא הכסף ולא הרגש.
עיצוב דמות הירשל על ידי דמויות מקבילות:
ברוך מאיר דמות מקבילה להירשל. גם הוא "עיוור", מקבל את חייו בהכנעה, גם כן ויתר על אהבה ובחר בכסף. לא נשא את מירל  הענייה לאישה, אלא את צירל העשירה.
בלומה, כמו הירשל גם היא קורבן לחברה ודרישותיה. היא נערה ענייה, פורשת מן החברה אל ביתו של עקביה מזל ומוותרת על אהבתה. היא ממשיכה להתקיים רק במחשבותיו של הירשל.
הדוד המשוגע היה קורבן של קללה, שרבצה על המשפחה, על כן שיגעונו נתפס כקללה. צירל פחדה שמא הירשל ידמה לו. הוא נותק מן הלימודים, היה צמחוני וברח ליער. הירשל מרבה להרהר בו. הוא מגולם ביצירה כמוטיב.
הקבצן המנגן הסומא גם כן דמות מקבילה להירשל. הוא התעוור בגלל הכסף וכך הירשל, אומנם בדרך מטפורית, אך עיוורונו יוצר הזדהות עם הקבצן.
עיצוב דמויות באמצעות תיאורי נוף:
הנוף מתאר את הרגשות של הגיבורים. הרגשות משתקפים בנוף.כגון תיאור הנוף לאחר החזרה הביתה מן האירוסין, תיאור של הגשם, ותיאור היער- כולם מושלכים אל תיאור המתחולל בנפשו של הירשל.
עיצוב הדמות באמצעות חלום:
החלום חושף את נפש הגיבור ורבדים, שאף הגיבור אינו מודע להם. הירשל חולם על הדוד ועל הקבצן העיוור, שהם שניהם מטונימיים להירשל.
אפיון דמויות משניות באופן ישיר ועקיף:
בלומה מאופיינת באופן ישיר בתיאור מראה החיצוני שלה או מעשיה. אך גם במקרים אלו יש הרואים בפרטים איפיון עקיף, כיון שיש להם משמעות מעבר למוצג.  איפיון עקיף הוא האיפיון המרכזי. בלומה מתוארת באופן מטפורי, כגון משמעות שמה, גם פרח המעיד על יופיה וגם תכונה, שהיא בולמת עצמה.
תיאור עברה ומשפחתה, תיאור דרכי עבודתה והתנהגותה, איפיון דרך החלום, שחולמת בבואה לבית הורביץ,ועיצוב עולמה הפנימי.
צירל מתאפיינת באופן ישיר על ידי אכילתה, להיטותה לכסף ולחומריות. באופן עקיף היא מאופיינת על ידי תיאור מראה חיצוני, תיאור אבותיה וקורות משפחתה, תיאור התנהגותה בבית, בחנות, בחברה, ותגובותיה לאירועים שונים.  עולמה הפנימי מנותב על ידי להיטותה לכסף, שהוא בעיניה ערך עליון.
ברוך מאיר מאופיין  באופן ישיר על ידי אביה של צירל המתאר את פגישתו עימו והתרשמותו ממנו. כמו כן על ידי תיאור המראה החיצוני שלו. איפיון עקיף שף דמותו היא על ידי תיאור תולדותיו ודרך נישואיו עם צירל, התנהגותו בבית ובחנות, מעמדו בקהילה, אהבתו לבנו ויחסו החם לבלומה. עולמו הפנימי מציג אדם שויתר על אהבה, אך מרוצה מחייו ומממונו.
מינה צימליך מתוארת באפיון ישיר על ידי המספר המציג אותה כנערה עשירה, לומדת בפנימיה לבנות טובים ומכבדת את הוריה. בדרך של אפיון עקיף מתוארת על ידי תולדות משפחתה, לבושה, התנהגותה  עם חברותיה ועם הירשל. היא משלימה עם עובדת נישואיה ללא אהבה. חייה הם תוצאה של משפחה תאוות ממון ומעמד, ועל כן היא מוותרת על רגשותיה.
יונה טויבר מאופייןבאופן ישיר על ידי המספר המספר על מקצועו ותכונותיו. באופן עקיץ הוא מאופיין על ידי המראה החיצוני, התנהגות, קורותיו בעבר וקורות משפחתו. . הוא שולט בעולמו הפנימי של הירשל. תפקידו כשדכן נותן לו כוח השפעה על חיי הזולת.