"הגברת עם הכלבלב" מאת צ''כוב

סיפור זה מציג דמויות בינוניות, ללא תכונות קיצוניות, והעלילה היא סיפור קטן של אהבה. אהבה בין  גבר נשוי לאישה נשואה, על כן עליהם לשמור על סודיות. אין מפנים דמטיים ואין סיום חד משמעי ובכל זאת הסיפור נחשב ליחודי ויוצא דופן.
דרך הכתיבה וחשיפת הדמויות היא דרך צ''כובית טיפוסית. ישנה הדרגתיות, שהיא כמעט ואינה מורגשת. לדוגמא, גורוב, שאט אט הופך מאדם סגור ומנוכר לאדם המסוגל לחוות רגשות עמוקים והבנה לגבי חייו. אומנם אין חלים בחייו שינויים עמוקים, אך פעם ראשונה ,שהוא מסוגל לרדת לעומקם של דברים. על שינויים אלו אנו שומעים מפי מספר יודע כל המרבה לדווח על המתרחש בפנימיותם של גיבוריו. 
הכותרת מפנה את תשומת לב הקורא אל הדמות הנשית, אך זו נקודת תצפית של גורוב הרואה את אנה כגברת עם הכלבלב. על גורוב אנו למדים בהמשך הסיפור מבחינת מצבו המשפחתי, אך הפתיחה אנו למדים על תכונה מרכזית בנפשו וזה הניכור הרגשי, חוסר ביקורת עצמית וגם קלות דעת. כאשר הוא פוגש את אנה הם משוחחים, כאילו שניהם אנשים ללא משפחה ובכך מתרחש מעין שחרור פנימי בניכור הרגשי של גורוב. גם אנה מספרת על משברים שונים, שפקדו אותה.
לאחר שבוע של שיחות, ביום חם במיוחד המסמל את המתחים האירוטיים, שביניהם, מתרחש הקשר האירוטי, שעליו המספר אינו מדווח. זו אינה נקודת שיא אלא נקודת שפל . אנה נבוכה וגורוב משייך אותה לקבוצת הנשים, שהיו לו רפתקאות איתן ובכך מפחית מערכה. הזלזול של גורוב באנה לא ברור, אך הוא מתרכך כאשר הוא מסתכל על הטבע ודרכו הוא למד על אפסיות האדם וזמניותו על פני האדמה, למול כוחו ונצחיותו של הטבע. הוא מנסה להתקרב אליה רגשית ושואל האם היא בת דת, שגירושין מותרים בה, אך היא עונה, שבעלה פרבוסלבי, כלומר, גירושין אינם באים בחשבון.
שניהם חוזרים לביתם, ומזג האויר משתנה לחורף הרוסי הקשה. גורוב חוזר לשגרה ולחיי חברה, אך הוא לא מצליח לשכוח אותה. כאשר הוא מסתכל על אשתו ועל חבריו, הוא מתחיל לחוש את הזיוף, שבמציאות בה הוא חי. הוא חש יאוש ומנסה לפתור זאת על ידי נסיעה אל אנה.  גורוב פוגש אותה בעירה בתיאטרון. התיאטרון הופך למטפורה של ההתרחשות כולה. הוא מתנהג כמו גיבור של מלודרמה, מתגלה לפניה והיא כמעט וצתעלפת. גם היא מתנהגת כמו בהצגה זולה, מצטרפת אליו, הם מתנתקים מן המציאות, לא מתחשבים בסיכונים, ומבקש ממנה, שתבוא אליו למוסקבה.
כאשר היא במוסקבה, מתברר, שהכל אשליה ואין קשר בין המציאות לבדיה, שהם בדו. אנה סובלת סבל רב, וגורוב אינו מבין את עומק סבלה. גורוב מתבונן בעצמו בראי ואז מכה בו המציאות המרה- הוא הזדקן והתכער,ולא ידע לנצל נכון את ההזדמנות לאהבה אמיתית. בגורוב מתעוררים רגשות רחמים על שניהם,והם מחפשים את הדרך לגישור בין מציאות לבדיה, ובין מציאות לאשליה. סיום הסיפור פתוח, אך אנו מבינים, שהם נדונו לחיות במאבק תמידי  ללא פתרון. בחברה בה הם חיים אין אפשרות להתגרש, ואם ברצונם לחוית על פי אמת פנימית שלהם, עליהם להסכין עם הקרע שבחייהם. בפנימיותם ישנה ידיעה כי מצבם עטוי כאב רב וחוסר פתרון.