"בסופו של דבר זה היה אוסף של שחקנים, שכל אחד כאינדיבידואל היה בן אדם חיובי וטוב, אבל לא הצלחנו, הכימיה הזו לא קרתה. זאת אומרת, יש דברים שהם לפעמים נסתרים. אתה לוקח כמה אנשים, לפעמים זה מתחבר ולפעמים פחות. זה מין סוד כזה שצריך לפצח" (עודד קטש, מתוך שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בתכנית "נפגשים עם קבלה" בערוץ 66).
מכירים את ההרגשה שאחת מדמויות המפתח בחייכם משפיעה באיזו צורה על משהו במחשבה או בתפיסה? כך קרה לי בצעירותי עם מאמן הכדורסל שהיה לי. ע"י משחק הוא גרם לי למחשבות רבות על הקשר בין בני האדם.
קבוצת כדורסל
כשהייתי נערה שיחקתי במשך מספר שנים בקבוצת כדורסל, והשתתפתי בהרבה משחקים. הדבר העיקרי שזכור לי מתקופה זו, הוא שבחלק מהמשחקים המאמן החביב היה רץ לאורך המגרש וצועק שאנחנו "לא משחקות קבוצתי". הצעקה שלו הייתה מהדהדת בתוכי, והייתי חושבת על דבריו במקום להתרכז במשחק. מה ההבדל בין משחק לא קבוצתי לקבוצתי? הרי בשתי צורות המשחק מתמסרים, רצים, זורקים, מבצעים תרגילים, מתאמצים. הכול נראה אותו דבר, אבל בכל זאת היה משהו אחר ששינה את פני המשחק.
ההבדל היה בקשר בינינו. במשחק הקבוצתי, כל אחת השקיעה מאמצים למען המטרה המשותפת - לנצח את המשחק, ופחות עסקה בחשבונות עצמיים. הניצחון או ההפסד לא הם שהופכים את המשחק לקבוצתי או לא, אלא רק צורת ההתקשרות בינינו.
המאמן לא ידע, אבל הוא עורר בי מחשבות רבות על מהות הקשרים בין בני האדם. למעשה, לא משנה אם זו קבוצה כדורסל או קבוצה אחרת, אלא משנה החשיבות שלי כלפי המטרה הקבוצתית והקשר בין חבריה. ההבנה הזאת שהחלה להתרקם אצלי על מגרש הכדורסל עדיין הייתה מעומעמת, כמו משהו נזיל שאי אפשר לתפוס בידיים ולהבין איך הוא פועל. רק כאשר הכרתי את קבוצת בני ברוך, התחלתי להבין ולהרגיש באמת מה זה "קבוצתי".
ללמוד על הקשר בין בני האדם
בני ברוך היא קבוצת מקובלים, שבה לומדים את הקבלה וספר הזוהר כדרכם של המקובלים לאורך הדורות, עוד מימי אברהם אבינו שפתח אוהל ולימד את קבוצת התלמידים הראשונה את משנתו.
אברהם גילה שהניתוק בין בני האדם נובע מכך שבכל אחד מאיתנו טבוע רצון לקבל רק לעצמו. באופן טבעי, כל אדם דואג לאינטרסים שלו ופועל רק לטובת עצמו, גם כשזה בא על חשבון האחרים, ולכן הדרך לתקן זאת היא על ידי שינוי יחסנו כלפי הזולת. אם במקום לחשוב איך לנצל את כל מי שבסביבתנו כדי לקבל הנאה לעצמנו, נשתדל לשנות את היחס שלנו להתחשבות באחרים, בכך נתאים את עצמנו לכוח המנהל את הטבע – כוח האהבה ונתמלא בתענוג עצום.
קבוצת בני ברוך
כיום אני לומדת ב"קמפוס קבלה" של בני ברוך. במסגרת הלימוד הזו התחלתי ללמוד על הטבע שלי – הרצון לקבל לעצמי – ואיך הוא מתבטא כלפי האחרים. מצאתי מסגרת שמאפשרת לי לממש את שינוי היחס כלפי הזולת.
הלימוד בבני ברוך הגדיל את עוצמת ההתפתחות שלי, מפני שבקשר עם אנשים נוספים השואפים לאותה מטרה נוצר כוח, והכוח הזה הוא שמניע את האנשים כקבוצה. כאשר כל חבר מביא את ייחודיותו לקבוצה למען המטרה המשותפת, כולם יוצאים מורווחים.
כבר שנים שאני לא בקבוצת כדורסל, אבל את סוד החיבור הצלחתי לפצח בעזרת בני ברוך.