מה נאוו עלי ר' שמעון ב"ר נסים לחן:
בבל (עירק) מקאם: ג'הרכא
מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר שָלוֹם בְּבִנְיַן עִירֵךְ קוֹל צוֹפַיִך יִשְאוּ קוֹל רִנָּה הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְכִינָה וְשָבוּ בָנַיִך לִגְבוּלֵךְ לִשְבוּיִים דְּרוֹר בְּשִיר וּמִזְמוֹר אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְבִילֵךְ סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה פִּצְחוּ רְנָנָה וּתְהִלָּה יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ צְאִי מִבָּבֶל קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל כִּנּוֹר וָנֵבֶל אָז יְהִי שִירֵךְ שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֲבֵלֵי צִיּוֹן לָבֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל הָעֶלְיוֹן בָּנֹה אֶבְנֶה לָךְ נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָכִין כִּסֵּא לְדָוִד מַלְכֵּךְ שְאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ בָּאוּ אֵלַיִךְ לָאוֹר בְּאוֹרֵךְ תַּחַת חֹשֶך אָשִים לָךְ אוֹרָה אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא בְּיוֹם שִׂימִי כֶתֶר לְרֹאשֵךְ עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְרָאֵל אָחִיש אֶשְלַח יִנּוֹן וְגוֹאֵל וגַם אָקִים לָךְ חוֹמַת אֲרִיאֵל זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ על הפיוט אחד השירים האהובים והידועים ביותר במסורת הבבלית, שעל אף "גילו הצעיר", זכה להתחבב במהרה על בני העדה הבבלית, שרפרטואר השירים שלהם אינו משופע בשירים שמחים. השיר, שכולו שופע שמחה והלחן שלו אף הוא עליז משהו, מושר כמעט בכל שמחה ואירוע, בעיקר בשמחת החתונה ושבע הברכות. השיר חובר על ידי ר' שמעון ב"ר נסים שהגשים את מלות שירו - יצא מבבל ועלה לציון. ולא רק הוא - גם שירו "עשה עלייה" ונקלט בקרב רפרטואר השירה הישראלי, וכיום הוא מושר על ידי כלל עם ישראל, ספרד ואשכנז כאחד.