תופים אפריקאים שהפכו פופולריים מאוד בארץ ובעולם הם תופי הדג'מבה . התופים במקורם במערב אפריקה : חוף השנהב, מאלי ,סנגל ועוד.
התוף עשוי מגזע עץ אחד שגולף ונחצב ביד .עליו מולבש עור אורגני (עור עז)הקשור בחבלים שבאמצעותם אפשר למתוח את העור .
את התוף מחזיקים בין הרגליים כשהוא מוטה מעט קדימה כדי לאפשר לצלילים לצאת דרך תיבת התהודה .
במקור משמש התוף לנגינה קבוצתית של הפולקלור במערב אפריקה . טכסים כגון חתונה , ברית מילה , מוות , גשם ,ופסטיבלים לכבוד אלים שונים .
הנגינה מתבצעת בספונטניות ברחוב ומשתתפים בה נגני תופי הבס (דום דום), נגני הליווי , סולן ורקדן או רקדנית ושירה .
באפריקה נשים לא מנגנות על
דג'מבה.
התוף הוא עוצמתי , ומלא אנרגיה הנגינה מתאפיינת בווליום גבוהה, מהירות והפגנת גבריות .
המערב שינה את פני הדברים לטובתו , הכניס סדר בספונטניות , ישנם מורים מערביים וגם מורים אפריקאיים(המכונים "מאסטר") שעזבו את אפריקה ומתגוררים בעיקר באירופה , מסתובבים בעולם ונותנים סדנאות תיפוף .
נכתבו תווים והוקלטו דיסקים אתניים ולימודים . האינטרנט מוצף בכתבות , סרטונים וכד'.
גם בישראל תופי הדג'מבה הפכו מאוד פופולריים ומנגנים בהם בחתונות וארועים , סדנאות לילדים ולמבוגרים וניתן ללמוד במרכזי מוסיקה את התורה, הטכניקה והפולקלור .
בדולפינריום בתל אביב פועל כבר מספר שנים " חוף התופים" -מיני פסטיבל בימי שישי מהצהריים ועד השקיעה .
נגינה על דג'מבה נותנת אנרגיה וכח , עוצמה ושמחה , חיבור מיידי לקצב ותחושת שייכות לקבוצה .