ג'אז , היסטוריה כללית: הג'אז ראשיתו בעיר ניו אורלינס שבמדינת לואיזיאנה. ממציא הג'אז הוא הפסנתרן ג'לי רול מורטון , אך מי שנחשב
ליוצר ה"שפה" החדשה הוא לואי ארמסטרונג. הג'אז מתבסס במידה רבה על אלתור. למרות שהג'אז נולד בניו אורלינס, יש מעט מאוד הקלטות משם. ב1919 , עקב המשבר הכלכלי מוזיקאים רבים מנ"א נדדו לשיקגו – ושם פרחה מוזיקת הג'אז. מקורות הג'אז:
מוזיקה אפריקאית, מקצבים. מוזיקת כנסיות- גוספל. בלוז ושירי עבדים. מוזיקה קלאסית ( התרומה היא בעיקר במבנים הסדורים ). "רג טיים" ( סגנון מוזיקלי שנוגן בבתי זונות ). הומצא ע"י ג'לי רול מורטון . האלמנט החשוב ביותר במוזיקה זו- סינקופה. מאפיינים מרכזיים של מוזיקת הג'אז: כלי נשיפה: בג'אז יש שימוש נרחב בכלי נשיפה. הסיבה לכך, היא שבזמן מלחמת האזרחים היה שימוש נרחב ב"תזמורות צועדות" – שהשתמשו בכלי נשיפה. לאחר המלחמה, העודף של כלי הנשיפה נתרם לבתי יתומים. כלים מגוונים: כלי נגינה נפוצים בג'אז קלרינט ( ומאוחר יותר סקסופון ) , פסנתר , תופים , חצוצרה , קונטרבס, טרומבון ובנג'ו. מקצב
הסווינג. אילתור. שינויים של וריאציות מוסיקליות תוך שמירה על המסגרת. הסגנון של נ"א מתאפיין באילתור משותף , לואי ארמסטרונג יצר את התרבות שבה קיים סולן ולהקה מלווה.
הבלוז: למוסיקת הבלוז יש מעין פורמט ייחודי הבנוי על: 3 משפטים , כשהמשפט הראשון והשני חוזרים והמשפט השלישי מהווה את ה"פאנצ' ליין" או הפתרון. כל אחד מהמשפטים הללו מכיל 4 תיבות. סכ"ה בבלוז , 12 תיבות.
תקופת הסווינג: בין השנים 1930-1942. הסווינג מתייחס ל"הרגשה קצבית". בניגוד למוסיקה הקלאסית והרוקנרול, הדגש בסווינג נופל על הפעימות ה2 וה4. את הסווינג ניגנו לרוב להקות "big bands" ( מסיבות ללא הגברה ). באותה תקופה, 2 להקות מתחרות: הראשונה , להקתו של המתופף צ'יק ווב ( + אלה פיצ'גרלד) ומולה להקתו של דיוק אלינגטון. הכלים בלהקת הביג בנד: חצוצרות, טרומבונים, סקסופונים , פסנתר, קונטרבס , תופים וגיטרה לקצב.
http://moenymaking.fav.co.il/ האתר להכנסה פאסיבית