דמותו של אברהם ביהדות ובאיסלם

מהו המשותף ביו דמותו של אברהם ביהדות לבין היותו המוסלם הראשון?
 
עיקר הדמיון ביו דמותו של אברהם ביהדות ובאיסלאם הוא היותו מוגדר בתור "הראשון". בשתי הדתות נחשב אברהם כראשון שהבין והטמיע כי קיים אל אחד וכי העבודה הזרה אינה ממשית. בתורת האיסלאם, אברהם נקרא "חניף" (חסיד), והוא מוגדר שם כמוסלמי הקדמון שהקים את הדת האמיתית. מוחמד עצמו העיד כי הוא בא לחדש את הדת הקדומה שייסד אברהם, ואשר היהודים והנוצרים סילפו אותה. גם בדת היהודית אברהם היה הראשון אשר יסד את הדת היהודית וכרת ברית עם אלוהי היהודים.
נקודות הדמיון בדמותו של אברהם בשתי הדתות דומות להפליא:
- בשתי הדתות מקובל המיתוס על אברהם כמנתץ האלילים של אביו. קווי הדמיון של הסיפור הקדום זהים להפליא, וההבדל היחיד הוא שביהדות הסיפור מוזכר במדרש (בראשית רבא) ולא בתנ"ך עצמו בעוד באיסלאם הסיפור מוזכר בקוראן עצמו (סורת הנביאים).
- הן ביהדות והן באיסלאם, אברהם הוא זה שקנה את מערת המכפלה.
- בשתי הדתות קיימת גירסה דומה להפליא לסיפור העקדה. ההבדל היחיד הוא שבאיסלאם לא מוזכר מי הילד שנעקד (אם כי מקובלת שם ההנחה כי ישמעאל היה הנעקד).
- בסיפורי אגדות והיסטוריה מוסלמיים נזכר אברהם כמכניס אורחים, דבר שמוזכר במפורש במקרא.
- השושלת של אברהם כלפי מעלה (עד אדם הראשון) וכלפי מטה (ישמעאל והשבטים הערביים) זהה לחלוטין בשתי הדתות.
- ברית בין הבתרים התקיימה בין אלוהים לאברהם בשתי הדתות.
ניתן לומר כי יצירתו של אברהם את המונותיאיזם היא קו מייסד בשתי הדתות. הן האיסלאם והן היהדות מוגדרות על ידי מאמיניהן כ"דת אברהם" ומציגות אותו כמאמין הראשון. מבחינת המוסלמים אברהם הוא הציר המרכזי בג''אהליה שקדמה לאיסלאם, וביהדות אברהם הוא הציר המרכזי המוכיח את עובדי האלילים בטעותם. בשתי הדתות, התקופה בה חי אברהם היתה תקופה של בערות מבחינת ידיעת האל (ג''אהליה פירושה בורות).
בשתי הדתות הגנאולוגיה הלאומית התפתחה מאברהם: ביהדות, יצחק היה ממשיך דרכו כיהודי וממנו התפתח כל העם היהודי, ובאיסלאם - ישמעאל בנו היה אבי השבטים הערביים אשר מהם הוקמה האומה הערבית.