עולם הדפוס היה ונשאר במשהו גם מן המסתורין.אנשים שאינם קרובים לתחום זה תוהים ואינם מבינים את התהליכים והדרכים השונות להוציא
לפועל רעיון,בעקבותיו פירוק והכנה וסופו מוצר מוגמר.
עד להמצאת
גוטנברג היתה נהוגה השיטה של העתקה בעט. הספרות של "בטרם" הכילה כתב יד כפי שבאה לידי ביטוי בנושאים שהעסיקו אנשי רוח במערב וכן מהתקופה הרומית והיונית.
בעולם הנוצרי הופקו ספרים כולל כתיבה ואיורים -במנזרים, על פי רוב התנ"ך והברית החדשה. בנוסף, הוכנו קלפים למשחק ואיורים של קדושים.בחלקם הודפסו על ידי חיתוכי עץ, לוחות חרס וגלילי חותם.
כבר בשנת 1200 לספירה הופיעו הדפסות מסוג זה של לוחות עץ שלמים.
פיתוח שיטה זו של לוחות עץ שלמים-הלכה והשתחללה ואת ההדפסות היפות אנו פוגשים בשנת 1430 לספירה-ביחידה אחת של מילים ואיורים.באותה תקופה הודפסו גם בדים וטפטים לקישוט קירות.
פיתוח הכתב-שעבר מציורי תמונות כשפה-היה אחד מההישגים הגדולים של האנושות. מציורי פולחן של אדם ובהמה, ציורים מיתולוגים של אלים, כתב חרטומים ולבסוף הכתב הפונטי של תושבי איזור הים התיכון הקדמונים.
כתב האלף בית נראה היום כמובן מאליו, אך הוא בעצם המצאה גאונית שמקורה אצל שבטים שמים או פיניקים ותחילתו עוד לפני הספירה.
המצאת גוטנברג היתה כל כך משמעותית בזה שיצרה טכנולוגיה מתקדמת- אשר במקום העתקה, אפשרה לשכפל במהירות אותיות וספרים וכל זאת בעלות נמוכה.
גוטנברג שמקצועו צורף זהב-היה בקיא בתהליכי ההטבעה וההחתמה-בעזרת חותם פלדה, על ידי כך לעזוב את שיטת חיתוכי העץ בעמודים שלמים ולעבור לסידור אותיות בודדות יצוקות ממתכת <בעקר עופרת>.
המצאתו כללה מכשיר ליציקת האותיות, מכבש, הרכבת צבעים מתאימים והתאמה של נייר סופג צבע.
השיטה הזו הביאה בהקדם ליצירת המופת של הדפסת התנ"ך, שיחודו - 42 שורות ובעצם בזאת נקבעה פתיחתה של תקופת הזהב בדפוס.
המצאת הדפוס נתנה תוקף לסמכות המילה המודפסת והביאה לשינוי מהפכני מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית.
למרות המצאתו ושיכלוליו הרבים, בתוצאות מרשימות של מוצרי
דפוס אסטטים וטיפוגרפים, התקשה בית הדפוס של גוטנברג להתקיים, נקלע לקשיים, לא הצליח לגייס הון ונאלץ למכור את בית הדפוס וסיים את חייו בודד ואביון.
דרכי התחבורה והמסחר באירופה- סייען רבות להתפתחות הדפוס והעברתו למושבות, על ידי ארצות אירופה ששלטו בהן.
הדפוס התחיל להשפיע רבות על המלאכה, המסחר והתעשיה, הפצת מיידע כללי , פרסום של פולמוסים פוליטים, דברי כפירה לדת ועל ידי כך גרם בזאת לתסיסה רבה.
במקביל ועקב אירועים שונים בעולם, כמו גילוי אמריקה, רפורמציה בכנסיה הקתולית והופעתו של לותר -השתלבו היטב בתעשית הדפוס.
באיטליה ובגרמניה פותחו והופצו אותיות לטיניות- וכל אחת מהן הגדילה לעשות בחיפוש אחר אותיות מיוחדות.
יש לציין שהדפוס בתקופה זו-התיחס רק ל- 4 שפות בלבד, כאשר אחת מהן היתה העברית.
כבר בשנת 1475 הופיע הספר העברי הראשון עם תאריך מודפס ובחתימת אברהם בן גרטון מאיטליה.
בשנת 1492 הופיע דף מספר בראשית של התנ"ך.
בשנת 1577- התחיל לפעול בית הדפוס הראשון בארץ-בצפת.
בשנת 1841- התחיל לפעול בית הדפוס בירושלים ובשנת 1907- בתל אביב.
משנת 1550 ועד 1800, עברה ההגמוניה הפוליטית באירופה מגרמניה ואיטליה לספרד, אנגליה וצרפת. התסיסה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית תרמו רבות לפיתוח הדפוס,ובעקבותיו שינויים רבים בהרגלי הקריאה והכתיבה. נפתחו אפשרויות רבות בתחום האמנות ומדעי הרוח.
בתחום האמנות- ניכר זינוק רב קדימה-כאשר נמצאה הדרך לשלב איורים שנעשו בתחריט נחושת <דפוס שקע>, עם אותיות יצוקות <דפוס בלט>, שילוב זה איפשר הוצאת ספרי לימוד ואמנות, מחקר, דת, כתבי עט ועיתונים.
משנת 1800- ואילך חלו שינויים, פותחו שיטות חדשות והדפוס הפך לעובדה קיימת ומשפיעה על החיים.