בס"ד
במאמר זה ננסה להבין את סדר החגים של חודש תשרי לאור הפשט והקבלה.
ואיך משתלב חג הסוכות עם ראש השנה, יום כיפור
והושענא רבה.
ראש השנה , יום הדין- הזמן בו נידון האדם מראש השנה עד ראש השנה שבשנה הבאה.
על פי הזוהר תקיעת השופר הנערכת ביום זה מחוללת בנו שינויים לטובה דרך העולמות העליונים.
לאדם צינור ושט (צינור הולכת המזון) וצינור קנה (קנה הנשימה).
הוושט משולה לעולם הזה והקנה לעולם הבא.
צינור הוושט משול למלאך המוות, למקטרג עלינו ואילו הקנה משול לכוחות המיטיבים עימנו.
על ידי תקיעה בשופר הנעשית דרך הקנה, מתבלבל השטן (התקיעה מערבבת את השטן) ומתקשה לקטרג עלינו וכך יכול הקב"ה ללמד עלינו זכות בצורה נקייה יותר.
עשרת ימי תשובה כוללים בתוכם שבעה ימים של בין ראש השנה ליום כיפור.
בימים אלה עושה האדם תשובה אמיתית.
על מנת להגיע מוכן ליום הכיפורים.
זו הסיבה שראש השנה קודם ליום כיפור, על מנת שיום הכיפורים יפעל לטובתו של האדם שעשה תשובה. על האדם חלה יראה גדולה בראש השנה מאֵימת הדין וכך יש לו מוטיבציה גבוהה לעשות תשובה ולהגיע מוכן ליום הכיפורים.
יום הכיפורים הוא יום בו נחתם דינו של האדם.
יום זה היחידי בשנה בו אין השטן מקטרג על האדם ולכן ביום זה חלים על האדם חמישה איסורים:
אכילה ושתייה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה ורחיצה.
ביום הכיפורים האדם מתעלה מן החומר והופך להיות דומה למלאך.
לכן השטן לא יכול לקטרג על האדם שהפך להיות רוחני.
הושענא רבה, (השביעי של סוכות) זמן "חותם החיצון", כלומר יום חלוקת הפתקים- הפתקים שה"שופט" חתם עליהם עוברים ל"מוציאים לפועל".
בלילה הזה מרבים ללמוד תורה בבתי הכנסת על מנת להשפיע על גזירת השופט לטובתנו.
סוכות, החג בו נצטווינו לדור בסוכה שבעה ימים וליטול לולב.
מדוע חג זה חל באמצע, בין יום הכיפורים להושענא רבה? מדוע חל בתשרי ולא בניסן?
הסוכות הן לזכר ענני הכבוד שליוו את בני ישראל במדבר ואשר הצֵלו עליהם מהשמש החמה.
כך ציוונו הקב"ה לעשות על מנת שנזכור נס זה.
אם כך, מדוע לא חל חג זה בפסח?
על פי הפשט, אילו היינו מקיימים את סוכות באביב לא ניכר היה שאנו עושים זאת לשם שמיים שהרי נוח לנו לצאת החוצה בימים חמימים אלה על מנת לנפוש מחוצה לבית ולהתאוורר.
אבל הקב"ה בחר לקיים מועד זה בתקופת הסתיו בתשרי, כשנעשה קריר.
על פי הסוד הסיבה לעיתוי קיום מצוות הישיבה בסוכה, בין יום כיפור להושענא רבה היא כי זו חלק ממערכת החסדים של הקב"ה שנותן לאדם.
בסוכות מקיימים את מצוות נטילת הלולב כנגד ארבע רוחות השמים וממליכים את הקב"ה עלינו ומראים אנו בזאת שהוא שולט בכל מקום.
הזוהר הקדוש אומר שבזמן נענוע ארבעת המינים, המזיקים הרוחניים מושמדים.
אנו גם מקיימים כאמור גם את מצוות הישיבה בסוכה שבעה ימים.
חכמי הקבלה אומרים ששתי המצוות האמורות מכילות בתוכן מנגנון שמושך חסדים על האדם שמקַימן, ודבר זה משפיע גם על שאר העולם.
הישיבה בסוכה, תכונתה חסד, היא מאירה שפע של חסדים לעולם.
גם ארבעת המינים הם כנגד ארבע האותיות של שם הויה.
כל מין מארבעת המינים מייצג איבר בגוף האדם:
הדס- כעיניים של האדם.הערבה- כשפתייםהאתרוג- כליבו של האדם.
הלולב- כעמוד השדרה של האדם.
גם עם ישראל נרמז באיכויותיו בארבעת המינים:
האתרוג, יש בו טעם ויש בו ריח- מייצג את אלה שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
הלולב, יש בו טעם ואין בו ריח, מייצג את אלה העושים מצוות אבל אין בהם תורה.
ההדס, יש בו ריח ואין בו טעם, מיצג את אלה שיש בהם תורה, אך לא עושים מצוות.
הערבה, אין בה טעם ואין בה ריח, מייצגת את אלה שלא לומדים תורה ואינם מקיימים מעשים טובים.
בסוכות מאגדים את כולם, את כל חלקי עם ישראל על כל איכויותיו, בבחינת- אחדות עם ישראל.
שבעת האושפיזין אף הם קיימים בתוך ארבעת המינים:
שלושת בדי ההדס מייצגים את אברהם, יצחק ויעקב.
שתי הערבות מייצגות את משה ואהרן.
הלולב מייצג את יוסף הצדיק.
האתרוג מייצג את דוד המלך.
אם כן, מדוע חג סוכות חל דווקא אחרי יום כיפור?
על פי הסוד, כך אומר הגאון מווילנא באכילה בסוכה הקב"ה ממתק את הדין שלנו.
כשיורד גשם בחג סוכות מונע מאיתנו הקב"ה מלקיים את מצוות הסוכה ובכך אין הדין ממותק.
לכתחילה סוכה כשרה היא סוכה בעלת שתי דפנות ועוד טפח, ודומה הדבר לתנועת חיבוק בזרוע שלנו:
הזרוע מייצגת דופן אחת, המרפק עוד דופן ואילו האגודל את הטפח החסר וכך בבואנו לקיים את מצוות "לישב בסוכה" הקב"ה מחבק אותנו באהבה כאב האוהב את בניו.
מצורף קישור לסרט.