האם היית רוצה לדעת את סודות הבריאה? להבין איך מתפקדת הנפש? האם היית רוצה לשלוט על החיים שלך בצורה טובה יותר? לדעת להפיק את המיטב מכל מצב?
דע לך, שלא לכך נועדה תורת הקבלה. אמנם השאלות הללו צצות במוחנו לא פעם אך עלינו לדעת כי השאלות הללו שייכות לרצון המדעי, החושב בצורה סקרנית ותועלתנית ומחפש בסך-הכל את העוצמה שתגיע לידיו. להבדיל מהמדען הקיים בכולנו יש בנו גם את הנקודה היהודית, הרוצה קשר של אהבה עם הבורא. היהודי שבנו מחפש את הקשר עם הבורא ולא את העוצמה שבבריאה.
מהו המדע? המדע מנסה למצוא את החוקים השולטים בטבע, לגלות מהם הכללים השולטים במציאות. דוגמאות אחדות מוכרות לכך הן חוק שימור האנרגיה, חוקי כח המשיכה, הכח החשמלי ועוד. אך מהו המניע למציאת הכללים הללו? הפיזיקאי מארי גלמן, שחזה את קיומו של חלקיק הקרוי "קווארק", אמר על דרך המדע כי "זוהי ההרפתקה הגדולה ביותר בהסטוריה של האנושות- החיפוש אחר הבנת היקום, איך הוא עובד, ומאיפה הוא הגיע...". זהו המדען- הוא נהנה מהחקירה עצמה, מתפלא מיכולת האדם להבין את סודות הטבע ולזה הוא כוסף- להבין את הבריאה עד תום. אצלו ההבנה היא המטרה. הבורא- מחוץ למשחק.
המדען מחפש אחר נוסחאות- "כללים"- שיתארו את ההתנהגות בכל מקום ובכל זמן ולא רק למקרה ספציפי. ניקח לדוגמה את משוואות כח הכבידה- לא משנה עד כמה מסובכת המערכת שלך – כוללת עשרות כוכבי לכת ועם מסלולים כרצונך- הכל מתקבל מתוך משוואה אחת. כלומר הכלל של כח הכבידה מאפשר לך לדעת הכל לגבי המערכת, בכל מקום וזמן. דוגמה נוספת היא מה שקרוי כיום "המודל הסטנדרטי"- המקיף ומסביר את כל מיליוני התצפיות הניסיוניות שנצפו עד היום עד הרמה התת-אטומית. דבר גדול, הלא כן?
אלא, שאל לנו להתבלבל. ההתרשמות שלנו היא מהעוצמה שבדבר. כשיש בידי כלל אחד שתופס לכל הפרטים האפשריים- זוהי עוצמה אדירה. אני יכול לבנות באמצעותו מחשבים, לשלוח באמצעותו חללית לירח ועוד- הכל באמצעות הכללים שרכשתי, שמתפרטים להרבה פרטים. אך מהי העוצמה הזו?
בעל הסולם אומר (פרי חכם) כי כל כלל מוטעם ומשובח וכל פרט מגונה ושפל. אם כך, לכאורה גדול הוא המדע שמסוגל לקחת את הפרטים השונים הערוכים לעינינו במציאות ולמצוא את הכללים המנחים אותם. אך באותה הנשימה שאנו מוצאים את הכללים המדעיים, אל לנו לחשוב שהם עומדים בפני עצמם, כי כך אנו מסתכלים עליהם כפרטים במציאות המנותקים מהבורא. המדענים מתחקים אחר הבריאה ומוצאים את הכללים שבה, אך שוכחים להתחקות אחר הכלל היותר גדול- הבורא.
כך גם אנו לעתים קובעים לעצמנו חוקים ההולכים עפ"י ההגיון ונסיון החיים. למשל הכלל "כדי שיהיה לי כסף אני צריך ללכת לעבוד". כל עוד הוצאתי את הבורא מהמשחק, זהו אינו כלל אמיתי. הרי הבורא יכול להביא לך כסף גם בלי שתלך לעבוד, הלא כן?? כלומר מעבר לדעת שלנו האומרת לנו שכך מתפרנסים, חייבת לבוא האמונה שהכסף שלנו בסופו של דבר מגיע מהבורא ולא מפעולותינו.
הרב"ש כותב בספרו "שמעתי" על המן המייצג את המחשבה המדעית שבאדם. המן הטיל את הפור, וראה כי ז' באדר הוא יום פטירתו של משה, ולכן חשב שזוהי עת טובה לצאת כנגד היהודים. אך הוא לא ידע שישנו משהו מעל למה שראה- משהו מעל הדעת. ישנו כלל המאפיל עליו, וזהו ש-ז' באדר הוא גם יום הולדתו של משה! משה זוהי נקודת האמונה הקיימת בכל יהודי ועלינו להכפיף את המן תחתיה. המדע, כמו המן, אמנם מחזיק לכאורה הרבה כללים שהשיג בדרך הדעת- את הכללים של כוחות הטבע, אך כל עוד הם אינם באים לשם האמונה הם אינם אלא פרטים. כלל אמיתי הוא רק כלל המחובר לבורא, ורק אז הוא משובח!
סיכומים נוספים אודות חוקי המדע-כללים או פרטים?