1.איזה שלושה סוגי בתי כנסת של
כרך מותר למכור,הבא דוגמאות?
בית כנסת של מישהו אשר בנה את הבית כנסת
המתפללים על דעתו הם באים.
דוגמא:בית הכנסת של רב אשי.
בית כנסת ששייך לקבוצה אן לקהילה מסוימת והם בעצמם בנו אותו והוא רק לשימושם. דוגמה:בית הכנסת של הטורסיים שמכרו לר'' אליעזר ועשה בה כל צרכיו.
בית כנסת שהסכימו להפקיע קדושת בית כנסת שבעת טובי העיר במעמד אנשי העיר.
דוגמה:לרבינא היה בית כנסת ורצה לזרוע אותו ושאל את ר'' אשי אם יכול לזרעו?
ור'' אשי ענה לו:קנה אותו משבעת טובי העיר וזרעו.
2.בשאלה:האם מותר להפוך בית כנסת לבית מדרש ולהיפך,למה דין זה חשוב,הסבר את מהלך הסוגיה ואיך נפסקה?
דין זה חשוב, כי אם בית כנסת יותר חשוב אז אסור לעשותו בית מדרש ולהיפך,כי אז יעברו על הדין "מעלים בקודש ואין מורידים".
מהלך הסוגיה: שני החלוקים הם פפי ופפא ,שרב פפי סובר ביכנ"ס לבימ"ד-מותר לעומת רב פפא שטוען ההפך.
מביאים פסוק ממלכים{ב'' כה,ט}:"וישרוף את בית ה''{=בית מקדש}ואת בית המלך{=ארמונות}ואת כל בתי ירושלים{=כמשמען}ואת כל בית גדול שרף באש"-הפסוק מתאר את החרבת מבני ירושלים.
והשאלה:מה זה "בית גדול"?-ריב"ל סובר שזה בימ"ד ומוכיח:"ה'' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"-ואומר:תורה היא דבר גדול.
ר'' יוחנן: סובר ביכנ"ס ומוכיח:"ספרה נא...הגדולות אשר עשה אלישע"-אלישע עיסוקו בתפילה.
נפסקה ההלכה:בית הכנסת מותר לעשותו בית מדרש ולהיפך אסור.
שקדושת בימ"ד גדולה יותר והכלל:"מעלים בקודש ואין מורידים"
3.במה שונה מקרה של יחיד לרבים, שתרמו צדקה בעיר אחרת וציין יוצא מן הכלל .
רבים שתרמו בעיר אחרת- לוקחים הכסף ונותנים לעניי עירם.לעומת זאת יחיד לא לוקח כספו לעניי עירו. היוצא מהכלל שיש "חבר עיר" שהוא אחראי על כספים של אותו אזור לא יוחזר הכסף כדי להעבירו לעניי עירם {מכיוון ש "חבר עיר": דואג לצורכי הרבים וסומכים עליו}.
4.ההנהגה שחשובה לי היא הנהגת ר'' זכאי שאמר:"מעולם לא כיניתי שם לחבריי"
הנהגה זו משמעותית לי כי במעשה קטן זה התחבב על הבריות וקיים "ואהבת לרעך כמוך","מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ,יחס של כבוד לכול אדם יש בו מעלה גדולה של כיבוד הבריות בשל מה שהם וכמו שהם .
5.ציין את המקרים בהם מותר לעשות
קפנדריא.
מותר:נכנס לבית כנסת קרא ושנה מעט מותר לעשות קפנדריא.
אם הייתה דרך ראשית ועליה בנו בית הכנסת מותר לעשות קפנדריא.
אם התפלל בבית כנסת,מצווה לעשות קפנדריא.
וגם אם נכנס בכדי לעשות קפנדריא, ונזכר שאסור-מותר לעשות קפנדריא.
אסור:בבית קברות-שאין נוהגים קלות ראש בבית הקברות.
6.הסבר דיני "מסרגים"-דיני הפסקות בשנים שונות.
חל ר"ח אדר ביום:
שבת אחרונה בשבט<או באדר-א>
שבת ראשונה באדר
שבת שנייה באדר
שבת שלישית באדר
שבת רביעית באדר
שבת אחרונה
שני
שקלים
הפסקה זכור
פרה
החדש
רביעי
שקלים
הפסקה זכור
פרה
החדש
שישי
שקלים
הפסקה זכור
הפסקה פרה
החדש
שבת
שקלים
זכור
הפסקה פרה
החדש
הכללים:זכור-תמיד בשבת שנייה של אדר שיהיה קרוב לפורים.
פרה והחדש-תמיד רצופות.
7.ציין מספר הבדלים בין הקללות שבמשנה תורה, לתורת כוהנים,ולמה מותר להפסיק בקללות שבמשנה תורה?
קללות שבתורת כוהנים:לשון רבים אמורות-לחטאי הציבור מכוונים,ומשה אומרם מפי ה''
לעומת זאת קללות שבדברים:אמורות בלשון יחיד ומשה מעצמו אומרם.
מותר להפסיק במשנה תורה כי:פחות חמורות,מכוונות ליחיד ולא מפי ה''.
8.מה דינו של מי שאוחז בספר תורה ערום,הסבר את מהלך הגמרא{איך הגיעו לדין}
מצוות לימוד תורה-אינה נחשבת לו.
המהלך:אומרים:"כל האוחז בס"ת ערום נקבר ערום"
שואלים:נראה לך שאדם יקבר בביזיון כזה{"סלקא דעתך"}?
מתקנים:נקבר ערום-בלא מצוות.
שואלים:נראה שבגלל מקרה זה ייקבר ללא מצוות כלל{סלקא דעתך}?
מתקנים:נקבר ערום ללא אותה מצווה של לימוד תורה וכו''.
9.א,מנין למדו שקבלת תורה בעמידה בלבד, מאיפה למדים זאת, מתי הפסיקו לעמוד בזמן לימוד תורה ולמה?
ב.ישנם 4 אפשרויות שמציעה הגמרא שנלמדות מהפסוקים:"ואשב בהר","אנוכי עמדתי בהר"
מהפסוק "ואתה פה עומד עמדי"- "עמדי"- כמוני,הפסיקו בזמן רבן גמליאל,כי מאז שמת נחלשו הבריות.
ב.רב:"יושב ושונה עומד ולומד"-מקבל את הדברים בעמידה ומשנן בישיבה.
ר'' חנינא:"לא עומד ולא יושב אלא שוחה"-מעין התכופפות.
ר'' יוחנן:"ישיבה לשון עקיבה"-לשהות במקום בזמן לימוד תורה.
רבא:"רכות מעומד וקשות מיושב"-עניינים קלים עומד וקשים שצריך יישוב הדעת- יושב.
10.מה נקבע להלכה{"דולג "או "פוסק"} ואיפה "דולגים" או "מפסיקים"?
דולג משום הנכנסים והפסוק האמצעי הוא שדולגים אותו.