אתניות ואזרחות יהודי גרמניה ויהודי פולין 1933-1940

למה יהודי גרמניה הפכו חילוניים ויהודי פולין נשארו דתיים? מה טיב היחסים שבין 'גרמניה אזרחית' 'ופולניה יהודית'? מיעוט יהודי פולני בתוך מיעוט יהודי גרמני בגרמניה? הגדרה עצמית על יסוד האזרחות לעומת שייכות יהודית לאומית?
מערכת היחסים בין יהודי גרמניה לבין יהודי פולין הייתה ממושכת, בעלת משקעים רגשיים ותודעה קולקטיבית. בספר סקירה מעניינת ומעמיקה על כל הצדדים הנוגעים: המשטר והחברה הגרמנית, יהודי גרמניה כקהילה, יהודי פולין בגרמניה כמיעוט בתוך מיעוט, הממשל והחברה הפולנית, הארגונים הבינ"ל והתנועה הציונית.
בתחילת המאה העשרים היו יהודי גרמניה ויהודי פולין ישויות שונות והפוכות, בוודאי כמודל של חיים יהודיים. בעולמם של היהודים אחרי השואה, לא נשאר מכך דבר מלבד זיכרונות וחלוקה שונה של תפוצות. הספר מנתח מציאות פוליטית מיוחדת של שנות השלושים, ובה מערכת יחסים מיוחדת ומלאת סתירות בין שתי קהילות יהודיות על רקע התרבות השונה ביניהן בכלל והחברות היהודיות שצמחו בהן בפרט.
רוב המחקרים שנכתבו עד היום התבססו על מסגרות כרונולוגיות מצומצמות או על טשטוש ההבדלים ביניהם כדי למצוא מסגרת פרשנית אחת. בספר זה השוואה היסטורית שיטתית, השמה דגש על השוני ומתעכבת על הבנתו.
היחסים בספר זה מובחנים בשני מישורים. האחד בין יהודי גרמניה לבין המיעוט היהודי פולני בגרמניה, ובמישור שני, רחב יותר, עוסק במכלול היחסים בין יהודי גרמניה ויהודי פולין, בפולין עצמה ומחוצה לה. בספר התייחסות מיוחדת למשולש שבין המדינה הגרמנית,יהודי גרמניה ומיעוטו של המיעוט יהודי פולין בגרמניה. מסע כרונולוגי בחייהן של הקהילות דרך מעמד הרבנים, דרך חקיקה אנטי דתית (למשל איסור השחיטה הכשרה), השינויים הכלכליים, העזרה ההדדית, הסעד ועד לעליית הנאצים אז נזקקו לעזרה וסעד יהודי גרמניה בעצמם.
הספר מתאר את מגוון היחסים אך אין הוא עוסק בתהליך קבלת ההחלטות, שכמובן השפיעו על חייהם של רבים לחיים ולמוות, מתוך ידיעה כזאת או אחרת אך מבלי להבין את גודל הטרגדיה. הספר נמנע מלקחת חלק בדיון המוסרי.
ספר זה נכתב על בסיס עבודת הדוקטורט של ד"ר וייס, המלמדת בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.