חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>אמנות ומדעי הרוח>היסטוריה>צורות התיישבות חדשות ומסגרות חברתיות- כלכליות ופוליטיות שהתגבשו בשנות ה 20 סיכום

צורות התיישבות חדשות ומסגרות חברתיות- כלכליות ופוליטיות שהתגבשו בשנות ה 20

סיכום ספר   מאת:nisim     מחבר : אוסף
ª
 
1. הקיבוץ - חלק מחלוצי העלייה השלישית רצו לחיות בצורת חיים זהה לזו של הקומונה (הקבוצה הקטנה) של פועלי העלייה השנייה, אך אלו האחרונים סירבו לקבלם משום שהאמינו שיש לשמור על משפחתיות אינטימית בין החברים. אלו שרצו להתקבל היו צריכים לעמוד בבדיקות רבות, ומעטים מהם התקבלו בפועל. לכן החליטו בני העלייה השלישית להקים "קבוצות גדולות" (קיבוצים). הקיבוצים הראשונים: עין חרוד ותל יוסף. יסודות הקיבוץ הלכו והתגבשו בעלייה הרביעית. מאפייני הקיבוץ: א. מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים, שמקבלת החלטות משותפות. הקיבוץ נועד לפתוח את שעריו לקליטת עולים מבלי לבדוק את מידת התאמתם לחיי קומונה. ב. יצירת משק מעורב - חלוצי העלייה השלישית הקימו משק רב-ענפי, במטרה לספק ככל האפשר את צרכי כל החברים. הקיבוץ שאף להיות עצמאי משירותים חיצוניים. משק רב-ענפי זה אפשר גם לעולים פחות חזקים להשתלב. ג. התיישבות על קרקע לאומית, עבודה עצמית ואיסור על עבודה שכירה. ד. שיתוף ביצירה, בייצור ובצריכה, אין רכוש פרטי, וקיימת חלוקה שווה של ההכנסות. כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. ה. חיי תרבות מפותחים מאלו של הקבוצה הקטנה, בשל ריבוי החברים. ו. כל ילדי הקיבוץ קיבלו חינוך בהתאם לגילם וצורכיהם. 2. מושב עובדים - העולים הנותרים תמכו ברעיון מושב העובדים שהופיע בעלייה השנייה והלך והתממש בעלייה השלישית. המושב הראשון היה נהלל, ואחריו קמו כפר יהושוע, תל-עדשים ובלפוריה. מאפייני מושב העובדים: א. התיישבות על קרקע לאומית שניתנה למתיישב לחכירה. ב. משק פרטי, יוזמה אישית, עבודה עצמית ללא עבודה שכירה ג. קניית מצרכים, מכירת התוצרת החקלאית ושיווקה; מוסדות ציבור, חינוך ותרבות משותפים. ד. עזרה הדדית, כאשר נקלע אחד מחברי המושב למצוקה כלכלית או אחרת נחלצו אנשי המושב לעזרתו. ý מסגרות חברתיות-כלכליות 1. גדוד העבודה: הקומונות הקטנות לא היו עורכות לקלוט עשרות פועלים מבני העלייה השלישית, ואילו אלו לא רצו להצטרף לאף מפלגת פועלים. לכן, החליטו להקים לזכרו של יוסף טרומפלדור את גדוד העבודה - לעבודה והגנה כקומונה ארצית, שתיקח על עצמה בצורה קבלנית כל עובדה שתזדמן בכפר ובעיר. אל גדוד העבודה הצטרפו בני העלייה השנייה מקב' כינרת והשומר. 2. ההסתדרות: "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י" הוקמה ב - 1920 בועידה הכלכלית של פועלי א"י. תפקידיה: א. איגוד מקצועי שמטרתו הגנה על הפועל, צרכיו וזכויותיו, הנהגת הפועלים תוך מאבק על תנאי עבודתם, ואספקת עבודה לפועלים. ב. טיפול בעניינים חברתיים-לאומיים, תרבותיים והתיישבותיים. ג. נועדה להיות המכשיר המרכזי להגשמת המפעל הציוני. לשם כך היא מקימה גופים כלכליים, חינוכיים, בריאותיים וצבאיים. מוסדותיה: 1) בתחום הכלכלי: "חברת העובדים" - ששימשה מסגרת משפטית וכלכלית לכל המפעלים השיתופיים. "סולל בונה" – חברה קבלנית לבניין. "תנובה" – לצורך עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית. "הסנה" – חברת ביטוח שביטחה את הפועלים והמפעלים. "בנק הפועלים" - שהעניק סיוע כלכלי למפעלים השונים. 2) בתחום החינוך והתרבות: עיתון "דבר", הוצאות הספרים "עם עובד", "ספריית הפועלים" ו"הקיבוץ המאוחד", תיאטרון "אוהל", תנועות הנוער "מחנות העולים", "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד והלומד". 3) בתחום שירותי הרווחה: "קופת חולים" וצרכניות (מכולת). 4) בתחום הבטחוני: ההסתדרות סייעה להפוך את ארגון השומר שהיה תחת חסותה לארגון "ההגנה" שמילא תפקיד חשוב ומרכזי במאבק על הגנת היישוב.
ý מסגרות פוליטיות: 1. אחדות העבודה: לאור בקשתם של אנשי העלייה השלישית לאחד את כל מחנה הפועלים בא"י חתמו ב 1919 שני פלגים של מחנה העולים – פועלי ציון ופלג הבלתי-מפלגתיים (צעירים מבני העלייה השלישית שסירבו להצטרף לשתי המפלגות הקיימות) על איחוד. התמזגות זו מולידה את אחדות העבודה. מצעה: א. הקמת חברה לאומית יהודית. ב. מפלגה בעלת ערכים סוציאליסטיים שתפעל ליצירת חברה שוויונית, תדאג לפרנסת וחינוך הפועל העברי ותגן על זכויותיו. 2. מפא"י (מפלגת פועלי א"י): רבים מבני העלייה הרביעית הצטרפו אל מפלגות הפועלים – הן אל "הפועל הצעיר" והן אל "אחדות העבודה". ב 1929 נחתם הסכם איחד בינן, וכך הוקמה מפלגת מפא"י ב 1930. מפא"י הייתה בעלת אידיאולוגיה של תחייה לאומית, הגנה על זכויות הפועל העברי, ואידיאלים של סוציאל דמוקרטיה. מפא"י רכזה סביבה את ציבור הפועלים, ונהפכה להיות למפלגה הדומיננטית ביישוב היהודי בא"י. 3. המפלגה הרוויזיוניסטית: המפלגה הרוויזיוניסטית הוקמה ב 1925 בפריז, ועיקר כוחה היה בפולין ובמרכז אירופה. היא הוקמה ע"י זאב ז'בוטינסקי, ומצעה התבסס על רעיונותיו. *עיקרי האידיאולוגיה של ז'בוטינסקי: לדעתו, בראש סדר העדיפויות הלאומי עמדה הציונות המדינית שאותה ייצג הרצל – ובלעדיה, טען ז'בוטינסקי, אין בטחון להצלחה או ערך לציונות המעשית. המפלגה דגלה בעלייה יהודית גדולה להשגת רוב יהודי הארץ, ובכינון משטר התיישבותי בארץ תוך שיתוף פעולה עם הבריטים. מבחינה טריטוריאלית, ז'בוטינסקי רצה מדינה יהודית משני עברי הירדן. מבחינה כלכלית, ז'בוטינסקי היה בעל תפיסה אנטי סוציאליסטית. הוא רצה מדינה שתעודד דווקא עלייה של בורגנים, שישקיעו את הונם למען ביטול העוני. לבסוף, ז'בוטינסקי דגל בהקמת כוח יהודי צבאי ותנועת נוער יהודית. ההגנה: ב 1920 נוסדה ההגנה כמחתרת יהודית, לאחר מאורעות תר"פ בתל-חי, יפו וירושלים. ההסתדרות, שקיבלה בזמנו את ארגון השומר תחת חסותה, הפכה אותו לארגון ההגנה, שמילא תפקיד מרכזי בהגנה על היישוב היהודי. בזמן שנוסד, הייתה אמונה מלאה ביכולת הבריטים להגן על היישוב, והארגון נוסד לשם תוספת ביטחון. סניפי הגנה הוקמו ביישובים רבים, והיא דאגה לאספקת נשק ולאימוני נשק. בין 1923 ו - 1929 היה הארגון חסר עוצמה פוליטית וארגונית בשל אותה הערכה באשר להגנה הבריטית על היישוב היהודי. הארגון היה מבוסס על מפקדים מקומיים שעבדו בהתנדבות, ולא על ארגון ארצי כולל. לאט לאט החלו חברי הארגון להקים בחשאי סניפים בערים הגדולות, במושבים ובקיבוצים, והחלו לארגון מחסני נשק ולהסתירו מעיני השלטון. כתוב את התקציר שלך כאן..
פורסם ב-: 05 מרץ, 2008   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מהם מאפייני הקיבוץ? צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.