חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

הים התיכון

סיכום ספר   מאת:ShakedG     מחבר : פרנאן ברודל
ª
 
הים התיכון: מרחב והיסטוריה / פרנן ברודל הקדמה: הים התיכון מהווה צומת דרכים. התרבויות המקיפות אותו בלולות זו בזו, ורבים מהפריטים הנראים טבעיים בו – יובאו אליו ממקומות זרים במהלך ההיסטוריה. הסביבה המקיפה אותו משלבת עתיק ומתחדש. האדמה: לשונות האדמה מחלקים את הים לאזורים שונים ולימות משנה. איטליה מהווה חיץ בין מזרח למערב; קו זה היווה חזית למלחמות רבות. מיקומה של איטליה מאפשר לה באופן אידיאלי לשלוט על שני חצאי הים. גיאולוגיה מבעבעת עדיין: בים התיכון עדיין קיימים כוחות גיאולוגיים פעילים, היוצרים פעילות וולקנית באזורים שונים סביבו. פעילות זו אחראית להיווצרות איים , רעידות אדמה, והרי געש פעילותם תועדה ביצירות ספרות והיסטוריה של עמי האזור. הרים כמעט בכל היקפו של הים: ישנן שרשראות הרים רבות (חלקן דומות מאוד זו לזו, על אף הריחוק הגיאוגרפי ביניהן), שמקורן בפעילות הגיאולוגית הנ"ל. רובן המכריע מצפון לים – מלבד הרי מרוקו. בדרום הים, פרוש לאורך רוב חופו של הים מדבר רחב ידיים. בורדל מדגיש את חשיבות ההבדלים בתוואי הנוף: "טבע, היסטוריה ונפש משתנים אם מציבים אותם מצפון לים או מדרום לו". השמש והגשם: האקלים זהה בכל אזורי הים התיכון. אדמה שיש לכובשה: אזור הים התיכון דרש עבודה רבה מצד האדם כדי להכשירו למחייה. הטופוגרפיה והאקלים באזור מקשים על פיתוח גידולים חקלאיים. מאמצים רבים הושקעו בניקוז ביצות באזורים מישוריים, ולאחר מכן בפיתוח מערכות השקיה יעילות באזור. ריכוזי האוכלוסייה הראשונים הופיעו בגבעות ובהרים, אזורים בריאים הרחק מהביצות המסוכנות. יישוב המישור דרש חברות רבות אוכלוסייה, ולאחר זמן נהפך למוקד כלכלי רווחי בגלל אופי הגידולים שהיה אפשר לגדל בו. הטופוגרפיה השפיעה על אופן יישוב האוכלוסייה, ולכך היו גם משמעויות כלכליות. החברות המסורתיות: ההר הוא מקום השימור העיקרי של העבר, בו הטכניקות המודרניות לא דחקו את רגלי המסורות. באזורים ההררים בצפון הים התיכון, ניתן למצוא מסורות דתיות ששמרו על שרידי פגאניות. רק כיום, בשל חוסר כדאיות כלכלית. נזנחת החקלאות ההררית. נדידת עדרים ונוודות: בעבר, נדידת עדרי צאן בין ההרים למישור (בחיפוש אחר עשב) הייתה נפוצה מאוד ותרמה לקישור בין שני האזורים. אמצעי התחבורה המודרניים כיום מצמצמים תופעה זו. תופעת נדידת העדרים הייתה נפוצה בצפון, בעוד בדרום נפוצה יותר תופעת הנוודות. הנוודות נשמרה בשל פלישתם של הערבים (המאה ה-7) והתורכים (המאה ה-11) למרחב הים התיכון, שני עמים אשר שימרו ופיתחו את הנוודות. שיווי משקל של החיים: מרחב הים התיכון מתאזן באמצעות שלושה גורמים: הזית, הגפן והחיטה. בעוד שני הגורמים הראשוניים מצויים בשפע, אין כך בנוגע לחיטה. סוגיית כמות החיטה העסיקה את האזור שנים רבות, כאשר שנים קשות לגידול החיטה משמעותן הייתה פגיעה ראשית באזורי הכפר, ולאחר מכן בעיר. בשל סוגיות גידול החיטה, עמדה ההיסטוריה של האזור בסימן מחסור וחיסכון. הים: בעבר הים נתפס כמחסום, גבול בלתי עביר. עד להמצאת הקיטור, כל מעבר דרך הים לקח זמן נכבד. צריך להתייחס אל מרחביו כפי שנתפסו בתקופות ההיסטוריות. מקור מדוד למזון: הים התיכון הוסיף את משאב הדיג, אך משאב זה היה מצומצם יחסית לימות אחרות. בשל סיבות גיאולוגיות, הים התיכון עני בדגה – ולכך השפעות כלכליות קריטיות. הדייגים לחופי הים התיכון היו צריכים לעסוק גם בחקלאות, היות והדיג לא סיפק את כל צרכיהם. ובכל זאת, כמה סוגים של דיג שופע ישנם אזורים מוגדרים ומצומצמים, בהם בחלק מעונות השנה מתקיים דיג רחב היקף.
בייחוד בולט הדבר לגבי דיג הטונה, המוזכר כבר בספרות העתיקה באזור. לשוט נגד המרחק הים משמש כנתיב מסחר (מאז המחצית השנייה של האלף השלישי לפני הספירה), המהווה גורם לפיתוח כלכלי. תחילה היה שיט חופים (שיט למרחקים קצרים ומבלי להיכנס לעומק הים), אשר הספיק לצורכי סחר חליפין מוגבל. קשיי השיט יצרו תת תרבות דתית. אנשי יוון היו הראשונים להפליג לעומק הים, אל עבר מצרים – אך רק במאה ה-16 התרבו המסעות בלב ים. רק עם הופעות המדינות והיריבויות ביניהן, עלה הצורך להשתלט על הים כגורם אסטרטגי. לשוט נגד מזג האוויר הגרוע הים התיכון מתאפיין במשבי רוח פתאומיים, מלבד בחודשי הקיץ. במקומות רבים השיט בחודשי החורף היה אסור. כדי לגבור על קשיי מזג האוויר,היה צורך בהכנסת שיפורים טכניים לספינות. הספינות בקרקעית הים ישנו דמיון מסוים בין הספינות הנמצאות כיום בשימוש לבין הספינות שהיו בשימוש בעת העתיקה. תנאי הים מעצבים את מבנה הספינה אף יותר מהפיתוחים הטכנולוגיים. ספינות ויערות מספר היערות קטן, עם עליית הצורך בעץ כחומר גלם לבנייה (בין היתר של ספינות) ושריפה. הירידה בכמויות העץ הביאה גם לירידה בכמות הספינות – עד כדי האטה מורגשת של הפעילות הימים במאות ה-16 וה-17. [הדבר דומה לירידת כוחם של המוסלמים בשליטה בים התיכון – במקביל להתמעטות העץ בחומר גלם בידם]. הדבר מסביר את עליית הכוח של הבריטים וההולנדים בים התיכון לאחר מכן. ניתן הסבר גיאוגרפי/אקולוגי לסוגיה כלכלית/פוליטית. הים התיכון: נתיבים נתיבים הים התיכון הוא צומת של נתיבי תנועה וסחר. ערים היושבות על צמתי נתיבים כאלו וידעו לנצל עובדה זו, הפכו למוקדים כלכליים – כמו ונציה. ניתן הסבר גיאוגרפי לסוגיה כלכלית/פוליטית. הים התיכון מעשיר את האזורים היושבים לחופיו, ובכך מאפשר להם להשפיע על האזורים הסובבים אותם ("הים התיכון הגדול"). מרחבים האזורים לחופי הים התיכון דורשים תחזוקה מתמדת כדי להיות ראויים למושב אדם. כל האזורים לאורך החוף ידעו מעברים ממצב של יישוב למצב של עזובה. הנוף מבטא את קווי התפר שבין האזור העירוני לאזור הכפרי. סביב לים התיכון – בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה – נבנתה רשת ערים, אשר הוקפו באזורים חקלאיים שתפקידם לספק את צרכי המחייה. הערים שיקפו את הנורמות החברתיות הנהוגות בתקופה בה עוצבו. בכל האזורים, החקלאות מתבססת על שליטה במשאב המים, והסדר החברתי מתבסס על חלוקת אמצעי הייצור בין המעמדות. תנאי השטח והמשאבים מכתיבים את היווצרות המעמדות ויחסי הכוחות ביניהם. הסיבות למיקומה של עיר ותנועת האוכלוסייה ממקום למקום הושפעה בין היתר מפיתוחים חקלאיים: פיתוח חקלאות ההדרים במישור, הביאה בסיציליה להורדת האוכלוסייה מן הגבעות אל החוף. כתוב את תקצירך כאן.
פורסם ב-: 02 דצמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.