מי המציא את המכונית?

המכונית הראשונה הייתה כרכרה לכל דבר ורק היה חסר לה סוס. מה כן היה בה? מנוע. ב-1886 קארל פרידריך בנץ מגרמניה דחף לתוך כרכרה מהמאה ה-19 מנוע בעל פעימה יחידה וצילינדר. המוטור וואגן הזו נחשבת למכונית הראשונה בהיסטוריה. בנץ המציא הכל לפרטי פרטים: אילו גלגלים יהיו במוטור וואגן, היכן יש למקם את המנוע, כיצד ליצר מעצורים, לגלגלי המכונית האחוריים היו שרשראות של אופניים ושילדה של כרכרה. למוטור וואגון היו שלושה גלגלים עם צמיגים דקים כמו של כרכרה: גלגל בודד מקדימה ושניים מאחור. המסגרת והמבנה של הרכב כולו היו של רכב שמונע על ידי סוס. המנוע של הרכב היה ממוקם מתחת למושב הנהג והנהג השתמש במוט ארוך לניווט.
ב-1893 בנץ הוסיף גלגל ובנה מכונית בעלת ארבע גלגלים שגם היא מבוססת על שילדת אופניים ורצועת אופניים שהניעה את הגלגלים הגדולים האחוריים של הרכב. בנץ הוסיף מוט הילוכים נוסף ונוסף לגלגלים צמיגים מגומי קשיח.
יצרני מכוניות מפורסמים נוספים היו גוטליב דיימלר ווילהלם מייבאך, שני שותפים לעסקים לאורך זמן רב שהמצאו מנועים והתקינו אותם במכוניות. ב-1872 גוטליב דיימלר פגש בוילהלם מייבאך ולאחר מכן הם עבדו יחד במפעל שהיה המפעל הגדול ביותר ליצור מנועים למכוניות באותו הזמן והיה בבעלותו של ניקולאוס אוגוסט אוטו.
ב-1861 ניקולאוס אוטו בנה את המנוע הראשון שמונע על ידי דלק. אוטו למד אודות מנוע הבעירה הפנימי מהבלגי אטיאן לנואר ב-1860. לנואר רשם פטנט על מנוע הבעירה הפנימי הראשון ב-1860. המנוע של לנואר היה מאוד לא יעיל ומרעיש ונטה להתחמם אם לא היו מקררים אותו. אוטו החליט לשפר את המנוע הזה וב-1861 הוא המציא את המנוע הראשון שלו והקים חברה למנועים עם שני שותפים נוספים בגרמניה. בחברה הם העסיקו את גוטליב דיימלר והוא מונה למנהל ומהנדס טכני במפעל ודיאמלר הביא עמו את שותפו הצעיר, וילהלם מייבאך. ב-1876 אוטו בנה את ההמצאה החדשה ביותר שלו זאת כאשר הוא מנסה לשפר את היעילות והעוצמה של המנוע שלו. הוא רצה שהתערובת של הבנזין והאוויר ידחסו טוב יותר. הוא הבין שעליו לפזר את מחזור הבעירה על פני ארבע פעימות: פעימת היניקה, הדחיסה, ההצטה והפליטה. תכנון זה היה מנוגד למה שהיה מקובל באותם הזמנים וההצלחה הייתה מסחררת. אוטו רשם על כך פטנט ב-1877.
בסביבה של המפעל המצליח של אוטו, דיימלר ומייבאך התמקדו בפיתוח של מנועי דלק, כאשר דיימלר כאמור הוא המנהל הטכני החדש ומייבאך הוא המתכנן הראשי. בינתיים התגלעו בעיות בין דיימלר לבין אוטו, ודיימלר פוטר ב-1880 וקיבל פיצויים על הפטנטים שהוא ומייבאך היאו למפעל, כאשר מייבאך מתפטר יחד עמו.
ב-1882 בכסף שהם קיבלו מהפיצויים מהחברה של אוטו דיאמלר ומייבאך קנו בנין והקימו יחד בית מלאכה קטן בקונסטאנץ מחוץ לשטוטגארט והם החלו לייצר מנועים, לשכלל מנועים ולדחוף אותם למכוניות ולאופנועים. הם החלו לפתח מנועי בעירה פנימיים אשר מונעים על ידי בנזין ושהיו מהירים וקלים. בנובמבר 1885 דיימלר הכניס מנוע בעירה פנימי לאופני עץ ויצר את האופנוע הראשון. שנה אחר כך דיימלר ומייבאך בנו כרכרה בעלת ארבע גלגלים והתקינו בה מנוע עם קרבורטור ונסעו בה בכביש.
לחברה קראו: חברת דיימלר מוטורן גזלשאפט (חברת מנועי דיימלר) או DMG. בתחילת המאה העשרים החברה התמזגה עם החברה של קארל בנץ והיא נהפכה לחברת דיימלר בנץ יצרנית מרצדס בנץ.
ומי הייתה מרצדס? היו היה איש עסקים בסוף המאה ה-19 בשם אמיל ג''לינק מוינה שהיו לו שלושה ילדים ולבתו השלישית קראו מרצדס, שפירושו בספרדית "חן". אמיל ג''לינק העביר את עסקיו מוינה לניס אשר בריביירה הצרפתית והוא התעניין מאוד במכוניות. חברת DMG מאוד עניינה אותו ובשנות ה-90 של המאה ה-19 הוא נסע לגרמניה כדי לפגוש את דיימלר ואת מייבאך. הוא רכש מספר רכבים מתוצרת החברה. ב-1900 כאשר חברת DMG שיפרה את מודל המנוע והמכוניות שלה, ג''לינק חובב המכוניות המושבע ובעל הנכסים התפעל מהמודל והחליט להזמין כארבעים מכוניות תמורת הרבה מאוד כסף. הוא ביקש שהמכונית תקרא על שם בתו מרצדס. השם נלקח ונתפס כה טוב שחברת DMG השתמשה בו מאז והוכן סמל מסחרי ולוגו.