זן ואמנות אחזקת האופנוע

רוברט מ. פירסיג לוקח את קוראיו למסע בכבישיה הצדדיים של ארה"ב. במקביל, שאיפתו המתמדת הינה גילוי האמת אודות עברו. במהלך חקירתו הנתמכת על ידי רסיסי זכרון והוכחות הגיוניות, חושף בפנינו פירסיג תיאורים ואמיתות מעניינות על האדם שנשא את שמו, אך איננו עוד, אותו הוא מכנה פידרוס - בן שיחו הצעיר של אפלטון.
האופנוע, המאפשר את המסע, נע במהירות, אך נשאר חשוף לחלוטין לסביבה. מחשבתו של פידרוס אף היא מהירה, והוא פותח במסע גילוי ורדיפה אחר האיכות המוחלטת, העתידה להעבירו על דעתו. לאור חשיפתו של הקורא לעובדה זו, פירסיג רוכב במטרה מעורפלת להגיע להרי הסלעים, בלווית בנו כריס ובני הזוג סאתרלנד, הבזים לטכנולוגיה כיוון שאינם מבינים אותה. אי הבנה זאת גורמת לפירסיג לפתוח דיון נרחב על המחלוקת העתיקה בין הרומנטי והקלאסי. בעיה העשוייה לבוא על פתרונה באמצעות גילויי העבר של פידרוס אודות האיכות, שטרם נחשפו בשלב זה, גם לא לפירסיג עצמו.
מסכת הדיונים העצמיים המוצגת במסגרתה של שוטוקווה כהגדרתו של פירסיג, היא מאלפת, מרתקת וגורמת להרהורים אודות תהליך החשיבה עצמו. יכולתו של האדם להציג כך את עצמו, לאורה של אותה אמת אבסולוטית נפגעת. דרכו של פידרוס היתה שגויה וכעת על פירסיג לתור אחר דרך אחרת, העשוייה לחולל שינוי באופי מחשבתו על העולם ועקב כך להשפיע בצורה חריפה על דרך חייו. אי יכולתו של פירסיג להימנע מגילוי זה, אותה עובדה נפלאה המתבוננת בו ואומרת הנני כאן, מהווה הדגמה לעובדה אותה גילה פידרוס במסעו.
תוך כדי המסע, פוגש פירסיג אמן שהכיר לפני ולפנים את פידרוס, בתקופת היותו מרצה באוניברסיטה של בוזמן. האמן, מזהה את פירסיג כפידרוס, אך פירסיג הינו אדם אחר. השניים מנסים, לגשר על הבדלי הדעות וההשקפות בעוד שפירסיג מגלה דבר או שניים על עצמו במהלך שהות הארבעה אצל האמן ואשתו.בני הזוג סאתרלנד עוזבים ופירסיג ובנו נותרים לבדם להתמודד עם מסע רגלי מפרך לפסגתו של הר מושלג, ובמקביל ממשיך פידרוס במרדפו אחר האיכות הלא מוגדרת שלו, נתקל במכשולים, כשהוא שוהה פיזית בהר הגבוה, המקביל לארץ הגבהים של הדעת.
מחשבתו החריגה ופריצת הדרך שלו, אינם מתקבלים על ידי עמיתיו באוניברסיטת בוזמן, בה הוא מרצה, הוא נדרש למחשבה יצירתית על מנת למצוא פתרון לבעיה זו. הוא עובר לשיקגו, ותוך כדי לימודיו שם, הוא נתקל בבעייה הקשה של יישוב מחשבתו אודות האיכות עם מחשבותיהם של גדולים פילוסופיים כאריסטו, אפלטון וממשיכי דרכיהם המודרניים, המרצים שלו עצמו. הוא קורס לבסוף תחת עומס מחשבותיו הוא, פורש מהקורס, מסתגר ומאבד את דעתו.
פידרוס סבר כי תלמידי ריטוריקה יודעים בעצמם מהי משמעותה של איכות מבלי כל צורך להגדירה. זאת ועוד, בידם היכולת לבטא את אותה איכות על הדף בתנאי שינקו את מחשבתם מכל מחשבה על מה שהם אמורים לכתוב. אם ניקח אותי, בתור דוגמא, על פי פידרוס, אמור הייתי לנטרל כל חשיבה, בבואי לכתוב תקציר על ספר זה, והמילים פשוט יזרמו אל הדף כמו מים, כהדגמה לאיכות.
כריס, בנו של פירסיג, מהווה חוליה מקשרת חשובה בינו לבין האדם שהוא היה פעם, פידרוס. דאגתו של פירסיג לגורל בנו, המתוארת בעדינות לאורך כל המסע, עתידה להוות את נקודת המפנה ביכולתו של פירסיג לרפא את נפשו, הפונה לבסוף כנגד עצמה. נפשו חצוייה, אולם הוא בוחר להיות פירסיג, ברם בנו מעדיף להיות עם אביו האמיתי - פידרוס. בעקבות גילוי האמת של בנו הוא מצליח לבסוף לאחות את הקרע בתוכו, להתחזק ולהמשיך בחייו.
הקורא עשוי לחוש עצמו מרותק למסע זה, הפותח בפניו ובפני המחבר אפיקי מחשבה חדשים שטרם נודעו לו. התחושה מתעמעמת רק על ידי התבדרותו המחשבתית של הכותב, המקנה אפשרות לבחינתן של אותן אמיתות ואפיקי מחשבה חדשים, המוצגים לאורך כל הספר, נקודה אחת לפחות לזכותו של פירסיג. מהם טיבם של יחסי אב ובנו על רקע נפשו המעורערת של האב? האם קיימת איכות אבסולוטית? האם פידרוס היה גאון או לא שפוי? את התשובות יחפש הקורא בין דפי הספר זן ואמנות אחזקת האופנוע.