אינטיליגנציה רגשית

האם IQ הוא גזירה משמים? בוודאי לא במידה הנראית לנו. ספרו של דניאל גולדמן, "אינטליגנציה רגשית", מעלה את הטענה, שאנו רואים את האינטליגנציה האנושית במבט צר בהרבה מן הנחוץ והנאות, תוך כדי התעלמות מיכולות חיוניות מאין כמותם להצלחתנו בחיים.
בהסתמך על מחקרים חדשניים בחקר המוח וההתנהגות, מראה לנו גולדמן גודמים פעילים התורמים לכך שאנשים בעלי IQ גבוה נכשלים בחיי היום- יום ואילו אנשים בעלי IQ נמוך יחסית דווקא מצליחים יפה מאוד. הגורמים האלה מצטרפים יחדיו לדרך חדשה של תבונה- זו שקורא לה גולדמן "אינטליגנציה רגשית". במושג זה נכללות מודעות עצמית ושליטה בדחפים, התמדה, ודבקות במשימה עד כדי קנאות, מוטיבציה עצמית, אמפטיה וכשירות חברתית.
כפי שגולדמן מוכיח בבירור (על יד מחקרים וניסויים שונים) העלויות האישיות של גרעונות באינטיליגנציה רגשית יכולות להשתרע מבעיות בחיי הנישואין בעיות ובהורות ועד לקשיים בבריאות הגוף. מחקרים חדשים מלמדים כי מצבים כרוניים של כעס וחרדה מסוכנים יותר מעישון בשרשרת.
אחד הרעיונות שמביא גולדמן הוא שהאינטליגנציה הרגשית אינה, בהכרח, מולדת. הטיעון של גולדמן מתבסס על סינתזה (איחוד) מקורית של מחקר המצוי בעיצומו.
בשורתו של הספר, בשורה שכולנו מצווים להחדיר לתודעתנו, היא: אמות המידה האמיתיות של החברה המודרנית צריכות להתייחס בראש ובראשונה לאינטליגנציה הרגשית, שגולדמן טוען כי היא חשובה יותר מהאינטליגנציה המוכרת יותר לכולנו ה-IQ. גולדמן מציע ראיה חשדה של מצוינות ותוכנית לימודים חדשה וחיונית לקראת החיים, כזו שכוחה לשנות את העתיד למעננו ולמען בננו ובנותינו.
הספר מומלץ גם למי שאינו מתמצא במדעי ההתנהגות ואינו מבין, ולו מעט, בפסיכולוגיה, אבל כן צריך להיות פתוחים לרעיונות החדשניים והייחודיים של הספר.