מסופר על נזיר בודהיסטי אחד שהיה מתהלך ברחבי הודו ונושא בידו הימנית פת לחם ובידו השמאלית ורד יפהפה. שאלוהו : "מה לך כי תלך
לכל מקום עם שני דברים אלו דווקא?" והיה משיב : "על הלחם הזה אני מתקיים והפרח הוא הדבר שלמענו אני חי". אותו רעיון נוסח גם בשפתו של ניטשה: "אם יש לך איזה למה שלמענו תחיה, תוכל לשאת כמעט כל איך".
הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, פילוסופיית הקיום, דנה, בצורה פילוסופית- מושגית בבעיות הקונקרטיות של הקיום האנשוי. היא עושה זאת , בין היתר, ע"י מיזוג תובנות תוכניות של קירקגור וניטשה עם השיטה הפינומנלוגית של אדמנוד הוסלר. ובלשון המשל שלעיל: פילוסופיות הקיום מנסות להראות לנו את השביל לפרחינו ולהובילנו אליהם. מרביתם של ההוגים הקימויים קובעים, שעם מותו של הגנן הקוסמי, קרי, האלהוים, חייבים אנו בעמינו לגדל את פרחינו ולטפח את גינות משמעויותינו. ואף אם נמצא בהן צמחי קקטוס קוצניים המקשים על חיינו, הרי, בהכרח, תתעורר בנו השאלה: "האם לא מוטב שנישאר, ולו עם קקטוסים בלבד, משנתקיים במדבר ריק להחריד?"
הנה כי כן, הפרקים הבאים במסגרת ספר זה, יוקדשו לשאלות: מהי הפילוסופיה הקיומית? כיצד ניתן להגדיר ולאפיין אותה?
ספר זה יענה על שאלות אלהו בשני אופנים: האחד, ע"י תיאור וציון הנושאים והמוטיבים המשותפים לרובם הגדול של הפילוסופים הקיומיים; השני, ע"י שרטוט המפה ההיסטורית-פילוסופית, שבה ניתן לעגן את ההוגים הנמנים על זרם הגותי רב ההשפעה ביותר באירופה של המאה העשרים. במסגרת היסטורית זו, ידון הספר בקצרה בקאנט ובתורת המוסר שלו,וכן, בהיגל ובשיטתו הדיאלקטית.
הספר מומלץ בחום רב, ההנאה ממנו תהיה מרובה ומספקת כאחד.