הבעיות הפיסלוסופיות חוזרות ולובשות היום כמעט בכל התחומים אותה צורה של שאלה שציינה אותן לפני אלפיים שנה:כיצד יוכל דבר מה להיווצר
מניגודו,למשל,היגיון מהיעדר היגיון,תחושבה ממשהו מת,לוגיקה מאי לוגיקה, התבוננות חסרת עניין מרצייה שוקקת חיים למעל הזולת האנוכית, אמת מטעות?עד כה דילגה הפילוסופיה המטפיזית על הקשיים הללו תוך שהכחישה את היווצרות האחד ממשנהו,ולדברים נעלים יותר בערכם הניחה מקור פלאי,היישר מגרעינו וממהותו של הדבר כשלעצמו.הפילוסופיה ההיסטורית,לעומת זאת, שאין עוד להעלותה על הדעת במנותק ממדעי הטבע,הצעירה מבין כל השיטות הפילוסופיות העלתה במקרים יחידים, שאין אלה ניגודים, פרט להגזמה הרגילה של התפיסה הפופולרית או המטפיזית,וכי ביסודות של עימות זה עומדת טעות התבונה:לפי הסברה לא מצויים,בניסוח מחמיר, לא מעשה בלתי אנוכי ולא התבוננות נטולת ענין לגמרי.שניהם אינם אלא עידונים, שהרכיב הבסיסי כמעט נעלם בהם מן העין ומתגלה כמתקיים ורק בהסתכלות שאין דקה ממנה.-כל מה שאני זקוקים לו,ומה שיכול להנתן לנו ברמתם העכשווית של המעדים השונים,הוא כימיה של התפיסות והתחושות המוסריות הדתיות והסתטיות,וכן של אותם רגשות שאני חווים בעצמנו,במערכת היחסים הרחבה והצרה בתרבות ובחרה אפילו בדידות:מה יקרה אם כימיה זו תסתיים התוצאה האומרת שבתחום זה הצבעים הנפלאים ביותר מופקים מחומרים נחותים,אפילו מואסים?האם יחושו רבים חשק ללכת בעקבות מחקרים אלו?האנושות אוהבת להרחיק מדעתה שאלות של מקור והתחלות:האם אינך חייב להיות כמעט נטול אנושיות כדי לחוש בקרבך את הנטייה ההפוכה?