קאנט, אחד הפילוסופיים המערביים החשובים, נולד בפרוסיה ב-1724, ונפטר בשנת 1804. הוא חיי לבדו ולימד פילוסופיה באוניברסיטה מקומית.
בפרק זה של הספר מוצג דיון בין בריאן מגי (מחבר הספר) לבין הפילוסוף סר ג'פרי וורנוק (Warnock) על עיקרי התיאוריות והרעיונות המרכזיים של קאנט לאורך שנות פעילותו.
* קאנט שואל איך זה שבעולם שבו כל תנועות החומר כפופות לחוקים מדעיים, איך אפשר שתנועותיהם של בני האדם יכוונו על ידי
רצון חופשי? מכאן נגזרת השאלה מהו המקום של
אלוהים בעולם שכולו פיזיקה?
* עד קאנט היה נפוץ לחלק את הטיעונים הלוגיים לשני סוגים:
1.
אפריורים- אנליטיים: טיעון שהוא אמיתי/שקרי רק מתוקף המילים המכילות אותו- אין צורך להתנסות כדי לאשר אותו (לדוגמא: "לחד אופן יש גלגל אחד").
2.
אפוסטריורים- סינטתיים: טיעון שאפשר לאמת אותו רק לאחר ניסיון (לדוגמא: "כל הברבורים לבנים"- יש לבדוק את כל הברבורים בעולם כדי לדעת האם הטיעון אמיתי או שקרי).
קאנט מציג סוג שלישי של טיעונים: טיעונים
סינטתיים ואפריורים- טיעונים שניתן לדעת את אמיתותם מראש. הכוונה היא למשל לגיאומטריה (חקר המרחב) או לארתימטיקה (חקר הזמן) אשר מביאות אותנו לידיעה/הכרה עוד לפני שניסינו אותן בפועל. כך לדוגמא, לא צריך לבדוק את כל המשולשים בעולם כדי לדעת שסכום הזוויות בכל משולש שווה ל-180 מעלות.
* העובדה כי לרובנו יש דעות בענייני מוסר היא עובדה אמפירית. על מנת שיהיו לנו דעות שונות, צריכה להיות לנו מידה מסוימת של חופש בחירה.
כדי שנוכל להעריך מוסרית מעשים מסוימים, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לומר גם שהיינו יכולים להתנהג אחרת מכפי שהתנהגנו בסיטואציה מסוימת. כלומר, כדי לקבוע האם פעולה מסוימת היא מוסרים או לא, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לומר באיזה אופן עוד אפשר היה לנהוג.
כלומר, הדעה, שהיא חלק מהוויתנו, תלויה במשהו לא ממשי- לא אמפירי- "
היינו יכולים לנהוג כך או אחרת" (ולא "
נהגנו כך או אחרת")- זה לא כפוף לחוקי הטבע.
על סמך טיעון זה מסיק קאנט כי יש לנו נפש ורוח, וכי לא הכל פיזיקה (שכן הדעה היא גם חלק מאיתנו וגם אינה מתבססת על חוקי הפיזיקה). מסקנה זו מחזירה אותנו בחזרה לשאלה שהועלתה בהתחלה אודות מקומו של אלוהים בעולם שהוא, לכאורה, כולו פיזיקה.
* קאנט טוען כי התיאולוגיה והדת אינן עוסקות בהכרה, אלא באמונה. כשמעלים טיעונים על אלוהים, לא ניתן לדעת האם הם נכונים או לא- אפשר להאמין בקיומו של אלוהים, אבל אי אפשר לדעת זאת.
* אדם מוסרי, לפי קאנט, הוא אדם רציונאלי- כזה שיכול לחשוב על טיעונים בעד ונגד פעולה מסוימת, ולהפעיל את רצונו בהתאם לטיעוניו.
*
הציווי הקטגורי (האימפרטיב הקטגורי): "פעל לפי כלל פעולה שתהיה מסוגל לרצות בו חוק אוניברסאלי". כלומר, כלל מוסרי המתקבל על הדעת הרציונאלית, הוא בהכרח כזה שכל יצור חי יכול לאמץ אותו, שאפשר שכולם יפעלו לפיו.
* אפשר לחשוב על הממשות בכללותה כמורכבת מ-2 ממלכות, תחומים:
1.
פנומנות: תופעות, תחום הניסיון, הדברים כפי שאנחנו חווים אותם.
2.
נואמנות: הדברים כשהם לעצמם (בלי קשר אלינו).