עד נכון היום

              הספרון "עד נכון היום", הנו מתנה, מתנה לקורא, מתנה למי שהאוהבים

אותו, כל כך אוהבים אותו עד שהעניקו אותו לו במתנה
מתנה לנותנים אותו במתנה, מתנה לאנושיות הרגישה של השכל הפשוט אך המבריק בעת ובעונה אחת.
                        השכל החריף והאנושיות הפשוטה הצנועה והרגישה אינן עומדים בהכרח בסתירה, לא כשמדובר באיש כמאיר בוזגלו. מתמטיקאי ופילוסוף בנו של גדול פייטני מרוקו במאה העשרים, איש מסורת, איש מאמין באדם.
הספרון הקטן הזה כולל מכתמים ( אפוריזמים) על פי המסורת של ניטשה ואחרים של פניני חכמה קצרים קולעים ולעיתים משעשעים. חלקם מחייבים הבנה של הרקע הפילוסופי בכדי להתענג עליהם במלואם, וחלקם ברורים ושווים לכל נפש.
כדוגמא לסוג הראשון ראו את מכתם ד'
"אילולי הסופיות לא היו אוביקטים" (שלמה מימון )"אילולי הסופיות לא היה האל בורא את הזמן" (פלוטוניוס) הפיכת הסופיות לעילה לשיחה מניחה את העולם בסוגריים."
כדי להבין לעומקו מכתם זה (בהנחה כי ניתן להבינו לעומקו) יש להבין לפחות מעט את הפילוסופיה של שלמה מימון הממשיך והמבקר החריף של קאנט,  את פלוטוניוס מראשוני הפילוסופים של הנצרות ואת הוסרל שאינו מוזכר בשמו.
הסופיות והאינסופיות הנם התחבטויות יסוד הן בפילוסופיה והן במתמטיקה. הסופיות מאפשרת תפיסה של אוביקטים בלעדיה שום תפיסה לא הייתה אפשרית כי הם היו חומקים מהגדרה, מאידך הטענה של פלוטוניוס מבוססת על המשמעות של הזמן שמחייב סופיות, אין משמעות לזמן בעולם אינסופי, אבל עצם הדיון אומר שאנחנו שמים את העולם בסוגריים, כלומר לצורך הדיון אנו מניחים קיום לא ברור..
או פשוטים יותר כמו מכתם סז'
" כשקוראים את היידגר מנקודת מבט חשדנית כמו שלי,
אי אפשר שלא לראות כי מישהו מבריק מנסה להיות מבריק "

האין זו הבחנה מבריקה כשלעצמה, אלא שכדי להבינה יש לקרוא קצת בכתביו של מרטין היידגר הפילוסוף הגרמני הגדול של המחצית הראשונה של המאה העשרים, האופורטוניסט הגדול שהצטרף למפלגה הנאצית כדי לקבל את משרת הדיקאן ומאז הוחרם אם כי לא באופן רשמי על ידי העולם האקדמי החופשי.
מאידך הסוג השני ניתן לראות מכתם צט':
" קשה לי להבין כיצד תלמידות משכונת שטרן גרמו לי לשנות את יחסילגבינת הקממבר, ולהעדיף באותו בוקר גבינה לבנה חמישה אחוז.
יש תקווה: אפשר לחזור לרבנו בחיי אחרי ניטשה."
אפשר לחזור לדברים הפשוטים המוכרים שלנו גם לאחר שרעינו בשדות זרים מבריקים.
ועיקרו של ספרון זה - הדיאלוג המתמיד בין הפילוסופיה לאמונה הדתית
כמו במכתם סו'
" טיעון ה 'אני חושב' הבטיח לדיקרט שאינו טועה. אבל למה חשוב להבטיח משהו לדיקרט?
מה שמרגיע אותי מהחשש שטעיתי קשור ביכולתי לאמר 'ה' ירחם'"

לסיכום ספר לקרוא בו, לעלעל בו, לשמוע את המוסיקה של מילותיו, להינות מהנאה רוחנית טהורה.
מומלץ, מומלץ עד מאד.