ג''ון לוק (1632-1704) ג''ון לוק נולד במערב אנגליה, למד
פילוסופיה באוקספורד והפך למורה. היתה לו זיקה למדעי
הטבע, והוא רכש השכלה מדעית רחבה והכיר את חידושי המדע האחרונים. בשלב מאוחר יותר הפך להוגה הדעות המרכזי של הויגים (הפוליטקאים שתבעו סמכויות לפרלמנט וצמצום כוח המלוכה). בעקבות המהפכה המהוללת שלאחריה הומלך ויליאם מאורנג'' חזר לוק מגלות למולדתו. זו התקופה בה התפרסמו ספריו החשובים – מסה על שכל האדם, מסכתות על הממשל המדיני ואיגרת על הסובלנות.
החיבור "מסה על שכל האדם" הוא החיבור שנדון בקורס ועניינו תורת ההכרה, הספר הופיע לראשונה ב1689 והוא אחד מאבני היסוד החשובים ביותר של הפילוסופיה המודרנית. שנים לפני פרסום הספר של לוק הוציא ניוטון את "הפרינקפיה" שלו - הסממן המובהק ביותר של המהפכה המדעית. ניוטון מראה שעל בסיס של עקרונות פשוטים לגמרי ניתן להסביר את ההתנהגות של היקום כולו, החל מהנעליים ועד הגלקסיות. ניתן לחזות פעילות פיזיקאלית בצורה שקודם לכן לא הייתה קיימת. ניוטון הוא חלק מקהילה מדעית שלוק נספח אליה. הוא אינו מתמטיקאי אבל הוא מכיר את האנשים והוא מגדיר את התפקיד שלו
כפילוסוף ואת התפקיד של הפילוסופיה בכלל כשפחה למדע.
לוק, בניגוד לדקארט, רואה בתפקידו כפילוסוף, לפנות את השטח לאיש המדע, לסלק מעל דרכו של איש המדע את הטעויות, הבלבולים ושאר המכשולים, הפילוסופיה היא "שפחת המדעים". מנגד, תפקידו של איש המדע הוא לספר לפילוסוף את האמת על היקום. לעומת לוק, דקארט רואה בייעוד שלו כפילוסוף את המטרה לבסס יסוד למדע ובפילוסופיה כ"מלכת המדעים".
לוק כותב את התיאוריה שלו מתוך עימות מול התיאוריה הקארטזיאנית, אולם הוא גם מבסס אותה על נקודות המבט והמצע שמניח דקארט. ניתן למנות את העקרונות המשותפים לשניים:
א. ההכרה האנושית עומדת במרכז הדיון.
ב. תפקיד הפילוסופיה בסיוע לביסוס מדעי הטבע.
ג. לפילוסופיה המסורתית אין ערך.
ד. ההתפלספות עניינה בהתבוננות באידאות, חקירתן ונסיון לעמוד על מקורן.