5שמעתי את המשפט הזה פעם ממישהי חכמה, שהייתה
מקפידה לקרוא משפטים קיטשיים באינטרנט. מובן שהיא אמרה את המשפט הזה בהקשר לחיי
האהבה שלה, או אם להיות יותר ספיציפיים- בהקשר לזה שהיא ציפתה מהחבר שלה להיות מישהו שהוא בעצם לא היה, ובציפיות, כמו בציפיות, אם הדבר לא תואם את הציפיות- יכולים להתאכזב קשות. אז למה בעצם צריך את הציפיות האלה, בכלל? אני חושבת שבסך הכל, אם לא מצפים אז לא מתאכזבים. אני גם יודעת שלרוב, כשמצפים למשהו, בעיקר במערכות יחסים, זה בדרך כלל מלחיץ את האדם האחר. זה מלחיץ אותו בעיקר כי הוא חושב שלא יוכל לעמוד בציפיות שלכם, או שהוא לא מעוניין/מסוגל/רוצה (מחקו את המיותר) לעמוד בציפיות שלכם. זה, ממש עצוב. לכן, אני
מקפידה לא לטפח ציפיות במערכות יחסים. כי מי שלא מצפה- לא מתאכזב. גם אם קורה ויש לי ציפיות ממערכת יחסים, אני לרוב משתדלת שהצד השני לא יבחין בהן, כדי שלא יהיה בלחץ. מצד שני, ציפיות יכולות להועיל בחיים, בעיקר אם מצפים לגרוע מכל ואז "מתאכזבים לטובה". לזה קוראים- "הנמכת ציפיות" וזה דבר די נהדר- להתכונן לתסריט הכי שלילי ובסוף לקבל תסריט חיובי ולגלות שהמציאות לא כזאת גרועה. דבר חשוב נוסף ואחרון, הוא לצפות
מעצמך. ציפייה מעצמך היא למעשה תקווה. תקווה זה דבר חשוב. אם אין לך תקווה, אין לך כיוון בחיים ואז אתה אבוד. אדם חסר תקווה הוא אדם מיואש ואדם מיואש הוא אדם לא מאושר. המטרה של כולם, בסוף היום, היא להיות מאושרים. אם אתה מצפה מעצמך, עדיף שתצפה מעצמך למקסימום- תקבע לעצמך רף גבוה ותקפיד לעשות הכל כדי להגיע אליו. ואז תראה, כשתגיע לציפייה שלך, לא היה אדם מאושר ממך בעולם כולו... בעיקר כי עצדת באתגר ולא איכזבת את עצמך.