תורת הזן - פגישה אישית עם המורה הרוחני (דוקוסאו)

שלב ז - פגישה אישית עם המורה הרוחני (דוקוסאו)
תורת הזן מעודדת את המתרגלים לפנות גם לפגישה אישית עם המאסטר, המורה הרוחני.
הפגישה הזו מאוד חשובה בעיקר למצבים שבהם אדם צריך להגיב במהירות
לאירוע פתאומי ודרמטי בחייו.
יש אנשים הנוטים להאשים את עצמם כאשר מערכת יחסים זוגית קורסת,
והם היו רוצים להחזיר את הזמן לאחור כדי לתקן את מה שעשו בעברם.
אנשים המגיעים אל המאסטר זקוקים לחיזוק, לאמירה חיובית, שיאמר להם שהם בסדר.
הפגישה היא קצרה ויש בה חשיפה מלאה של האדם, כאשר המאסטר לא תמיד מגיב
או מציע עצות לפעולה.
בחורה בת 24 יצאה עם חבר מאז התיכון, ולאחר כ- 7 שנות היכרות היא מתלבטת
עם עצמה האם זו הבחירה הנכונה,האם לא טעתה כאשר לא בחנה אפשרויות נוספות שאולי היו מתאימות לה יותר.
הבחור הפתיע אותה ערב אחד בהצעת נישואין, והיא לא ידעה מה לענות, כל הספיקות
צפו ועלו, והיא ביקשה שהות למחשבה.
הבחור נפגע מאוד ולמחרת הודיע לה שהוא עוזב אותה.
מדובר במצב פתאומי שדרש מהבחורה תגובה מהירה כדי לא לאבד את החבר האהוב.
היא ניסתה לתקן ולהתנצל, אך הבחור טען שחוסר היכולת שלה לומר "כן" לאחר
כל כך הרבה שנות היכרות הוכיח לו שאהבתה לא שלמה ולא כנה כלפיו.
כנראה שגם הבחור לא היה שלם עם אהבתו, אם הוא החליט כל כך מהר לנתק את הקשר.
הבחורה האשימה את עצמה באובדן הקשר, והתקשתה מאוד ליצור קשר עם גבר אחר.
רבים מתיחסים אל הקשר הזוגי שלהם כאל דבר המובן מאליו. הזוגיות משמשת אצל רבים כמקום מפלט נוח, בו לא באים אליהם בטענות.
כאשר מערכת הנישואים נהרסת פתאום רבים מתחילים להאמין שהם כישלון מוחלט,
ולכן גם מערכת היחסים שלהם נהרסה.
זו גם הסיבה שיש אנשים שלא מוכנים לנסות ולבנות מערכת יחסים אחרת.
המושגים הצלחה וכישלון שייכים לשיקולי רווח והפסד, שייכים לעולם הכלכלי,
ואין להם קשר לאהבה. לכן חשוב להגיע אל המפגש עם המאסטר לאחר הסרת
כל המסיכות, והשתחררות מכל הפחדים והתניות.
אשין אמר בהקשר זה את המשפט הבא :
"אנחנו יוצרים מסיכות כדי לפגוש מסיכות של אחרים.
 אחר כך אנו תוהים מדוע איננו יכולים לאהוב ולמה אנחנו מרגישים כה בודדים".
אנשים אשר מסתתרים מאחורי מסיכה לא מסוגלים ליצור קשר אמיתי של אהבה.
כל העמדות הפנים גוזלות מהאדם את חייו האמיתיים, ומוביל לחיים של אשליות.
המפגש עם המאסטר אפקטיבית רק כאשר האדם חושף את כל כולו, ומבטל את המסיכות.
רק במצב שכזה ניתן להגיע אל האהבה האמיתית.
האופן שבו אתם רואים את מערכת היחסים שלכם תלוי אך ורק בכם, ומערכת יכולה להיות מושלמת גם ללא רעיונות של הצלחה וכישלון.
בקשר עם בן הזוג חשוב להסיר את כל המסיכות, להיות גלויים לגמרי, אמיתיים ולא מיוחדים, ותנחו גם את בן הזוג לנהוג כך.
הפרידה מהמסיכות ומשיפוטים שלכם על עצמכם ועל האחרים תאפשר את האהבה האמיתית והמושלמת עם בן הזוג.
כולם מכריזים שהם חפצים בזוגיות ואהבה מושלמת, אך בפועל רוב האנשים מבלים את רוב זמנם ביצירת הפרדה בינם לבין אנשים אחרים, בהעברת ביקורת על האחר ובדרישה
להגיע לסיפוק הצרכים של עצמכם.
הם עסוקים בניסיון לשלוט באחרים, לנצח את האחרים, ומעריכים את הזוגיות ובני הזוג
כמערכת כלכלית.
גברים שנוטשים חיי נישואים באמצע החיים , לאחר שהילדים בגרו והאישה שאיתם מתחילה להזדקן ועוברת שחיקה, מחפשים אישה אחרת צעירה יותר שיכולה להעלות את ערך
השוק שלהם, לפחות בעיניהם ובעיני הסובבים אותם.
אין שום צורך בכל אלו. לאדם מאוהב יש את כל מה שהוא צריך. חיים של אהבה פירושם אמון, שירות ושמחה : משרתים ואוהבים אחרים.
ויתור על שליטה הוא אחת הדרכים הבטוחות למצוא אהבה ולהכניסה אל חיינו ואל מערכת היחסים שלנו.
אנשים אחרים לא חייבים להיות אנחנו או כמונו כדי שנדע להעריך אותם. אנחנו לא צריכים להפוך הם - חווית היחד במקביל ליחודיות של כל אחד מהווים יחד את אחדות האהבה.
סיפור נפוץ מתאר בני זוג הבונים לעצמם מסגרת פרטית משל עצמם ובניתוק מהעולם.
בני הזוג מנתקים קשרים עם חברים מהעבר, מנתקים קשר אפילו עם הורים ואחים,
ומבלים כל הזמן רק אחד עם השני  - הופכים להיות ישות אחת.
אין מרחב פנוי ביניהם, נוצר קשר סימביוטי במקום סגור ופרטי שלאחרים אין דריסת רגל בו. הקירבה הגדולה מדי גורמת להם לחוש מחנק עם פגיעה ביחודיות.
מדובר בתלות ולא באהבה אמיתית.
כאשר אחד מבני הזוג מחליט לפרוץ את המסגרת ולהיות עצמאי, בן הזוג האחר חש נטוש,
חש שהאהבה נגמרה. הוא מנסה להגביל ולהשתלט על בן הזוג "המתמרד",
ועל ידי כך הוא גרם לפירוד יתר.
בני זוג חייבים לדעת להיפרד זה מזה מדי פעם לפרק זמן כדי לחוש אהבה מושלמת.
שני בני הזוג צריכים להבין שלשניהם יחודיותועצמאות, וזה הבסיס לאהבת אמת.
לאהוב אדם אחר, להתאחד איתו, לעולם אין משמעו לוותר על מי שאנחנו.
מי שמבקש זאת מאיתנו הם רק אלו שלא מסוגלים לסבול קיומם של הבדלים בין בני הזוג, ורואים את מי ששונה מהם כאויב או נחות מהם.
סיפור מן החיים להמחשה :
אישה ניסתה להיות יפה בעיני בעלה, ניסתה לשנות התנהגותה כך שתהיה דומה לו,
היא אימצה את התחביבים שלו, התרחקה ממשפחתה וגילתה קשר עמוק למשפחתו -
עשתה הכל כדי להפגין לבן הזוג את אהבתה הרבה אליו.
הדבר מצא חן בהתחלה בעיני הבעל, אך כעבור תקופה מסוימת הוא מאס בה,
ולא היה מסוגל לראות מול עיניו את ה"העתק" שלו.
 
סוף דבר : מרדף אחר האהבה – "חיפוש אחר השור"
בני האנוש מחפשים אהבה מרגע לידתם.
האם היא האהבה הראשונה של כל תינוק,
בילדות מושאי האהבה הם המשפחה הקרובה : אבא, אחים, אחיות, סבים וסבתות,
המתבגרים מחפשים אהבה אצל חברים, חברות, מורים, מורות, גורו.
הבוגרים מחפשים אהבה אצל בן הזוג ומאהבים ומאהבות.
כולנו מוצאים אהובים ומאבדים אותם פעמים רבות בחיינו כחלק מהחיים.
בתורת הזן החיפוש אחר האהוב מכונה בשם : "חיפוש אחר השור".
כאשר אנחנו מוצאים את האהוב, אנחנו מרגישים כאילו אנחנו הגענו לשלמות,
הגענו לנירוונה, לגן העדן.
ברוב מערכות היחסים מופיעים גם פגמים כאשר מתברר שלא הכל מושלם,
רבים חווים שוב גירוש מגן העדן, וחשים מושלכים אל עולם קר ומנוכר.
אם נשכיל לקבל גם את הפגמים שהתגלו בבן הזוג, אז נוכל גם לשמר את האהבה.
כל רגש שלילי המופיע פתאום אצל האדם מוביל אותו לסבל והרס של עצמו ושל האחרים.
אהבה לא יכולה לשרוד באווירה של סבל וכאב.
תורת הזן רואה בחיים של אהבה את הדרך הבטוחה והשפויה לחיות.
אנשים רבים מתקשים למצוא להם בן זוג, מכיוון שהם מחפשים את האדם המושלם.
רבים מתקשים להכיר בן זוג, מכיוון שהם לא מצליחים למצוא את בן הזוג המושלם.
אחרים מוצאים את בן הזוג המושלם אך מתקשים לחיות איתו, מכיוון שהוא
מדגיש להם בשלמותו את הפגמים המצויים בם עצמם,
או שהם חשים שהם לא ראויים לחיות עם האדם המושלם.
רק מי שחש שהוא שלם ומושלם בתוך עצמו יצליח גם לאתר לעצמו יחסית בקלות בן זוג מושלם המתאים לו. לאדם שחש טוב עם עצמו קל לחוש טוב גם עם האחרים.
תורת הזן גורסת שכל אדם הוא האדם הנכון עבורנו, אם נביט בו בעיניים נכונות -
אם נרצה לקבל את עצמנו ונרצה לקבל גם את האחר.
אל תשנאו את עצמכם. אל תשנאו את בן הזוג שלכם.
הדברים שאנחנו לא לא מסוגלים לקבל או לאהוב באחרים רק משקפים לנו דברים
שאיננו יכולים לקבל או לאהוב בעצמנו.
הדברים שאנחנו שוללים ומסתייגים אצל אחרים, הם בדיוק הדברים שעלינו להסתיר
ולהסתייג מהם אצל עצמנו.
כאשר אין לנו רצון אמיתי לאהוב, קל מאוד למצוא לכך תירוצים שונים ומשונים ולהאשים אנשים אחרים. זהו הפחד מאהבה אמיתית !
("כל הנשים דפוקות, וכנראה שגם משהו דפוק בי...").
עדיף להאמין בכוחה של האהבה מלהאמין בכוחו של הפחד - הוא מזויף ולא ממשי !
אדם בדרך פוחד לתת מעצמו, פוחד להיפתח, פוחד להכיר ולקבל את עצמו כפי שהוא.
כאשר קיימת אצל האדם פתיחות, אהבה וקבלה של עצמו, הוא גם יפתח לעולם,
ויוכל למצוא לו חברויות ולהיות יצירתי ולבטא את עצמו.
אדם פתוח אל עצמו ואל העולם כפי שהוא ללא מסיכות וזיופים הוא אדם שיכול מדי יום לחיות ולממש את אהבתו - העולם מלא באפשרויות להיכרויות ולאהבה.