אין הבדל מהותי בין האידיאולוגיה הסוציאליסטית והאנרכיסטית (ג''יימס ג''ול)

הקדמה:
  האידיאולוגיות הסוציאליסטית והאנרכיסטית – לכאורה בעלות שם שונה, אך בעלות מאפיינים דומים ברעיונותיהם. הגישה כלפי העולם המוסדי, תפיסת האדם בתוך החברה בעלת קווים רעיוניים דומים.
   למעשה הסוציאליזם – הוא הבסיס לאידיאולוגיות האחרות ובמידה מסויימת ניתן להביע על האנרכיזם כפיתוח של חלק מרעיונות הסוציאליזם.
דיון:
   בבסיסה של האידיאולוגיה הסוציאליסטית – עומדת תפיסת האדם האופטימית. לפיכך – אם האדם ''רע'', הרי משהו גרם לו להתנהג בצורה זו ובדרך כלל ההאשמה מופנית לעבר המוסדות השלטוניים / חברתיים. אם יהיה שינוי במוסד השלטוני – חברתי יוכל האדם להמשיך להתפתח (לא בצורה מנוכרת) ולהביא לידי ביטוי את היצירתיות שבו אל הפועל. בתוך כך – יתבצע שינוי גם בחברה.
האנרכיסטים טוענים כי למעשה – אין מוסדות שלטוניים ''איכותיים'' – ולכן יש לפעול להפלתם באופן מיידי. בכך הדבר דומה מאוד לגישת הסוצ'', אך עם הבדל מסויים: הסוצ'' טוענים לאופטימיות באשר ליכולת ליצור מוסדות איכותיים אשר ישפיעו על ''הטוב'' שבאדם, יש הטוענים שצריך ממש להרוס את אלה הקיימים ולבנות מחדש. האנר'' טוענים – שאין יכולת ליצור מוסד ''טוב''. עצם המלה "יצירה" מקבלת משמעות מלאכותית – והאדם אינו יכול להתפתח בצורה ''טובה'' במסגרת מלאכותית. לכן – כמו אחת הגישות בסוצ'' – צריך ממש להרוס את אלה הקיימים באותה חברה.
   נושא "האוטונומיה האישית" – בעל זוית הסתכלות דומה בין שתי האידיאולוגיות. לפי הסוצ'' (לפי גישתו של ז''אן ז''ק רוסו) – האדם נולד ''חופשי'' ו''חלק''. מעין אוטונומיה חשיבתית – אישית. התפתחות השפה,החשיבה ובעקבותיהן – התעוררות ה''מצפון'' האישי, החלו להטיל הגבלות אישיות על חופשיות ביטוי האדם. גם אצל האנר'' בא הדבר לידי ביטוי במונח אחר בו הם משתמשים – "הטבעיות", לפיה האדם צריך לחיות על פי כללי המוסר האישיים שלו עצמו. אם הם לא יבואו לידי ביטוי , יהיה תסכול אשר יגרום ל''התפרקות'' והאדם יתנהג בצורה ''רעה'' כלפי סביבתו!
ההוגה קנט – מחזק את רעיון הטבעיות ומתאים אותה לתחום המוסר (מושפע מרוסו), לפיו האדם מחוייב מוסרית לשמור על האוטונומיה האישית , אנשים יביעו את עצמם (בדומה לסוצ'').
   מוסדות המדינה – הם אלה אשר בעזרתם ניתן יהיה לממש את אותה אוטונומיה אישית – אך בצורה ''מיוחדת''. אצל הסוצ'' קיימת טענה כי יצירתיות האדם – נתנה בידיו את האפשרות לבנות ''לעצמו'' למענו. אך בשביל לשמור על כך (רכושו ורעיונותיו) יש צורך בבניית מוסדות שלטוניים שישמרו ויאכפו. אלה יוכלו לאפשר לאדם להיות ''טוב ואנושי'' יותר. כך נקביל רעיון זה לאנר'' – הטוענים כי צריך אוטונומיה אישית (אשר אם יחיה לאורה יוכל להבין ולכבד אותה גם כלפי האחרים), ומוסדות לשמירה ואכיפת – ללא היררכיה פנימית.
   בנושא השיתופיות – טוענים הסוצ'', כי המחסור הכללי בחברה – יוצר מעמדות וחברה לא בריאה באיזון האנושי בתוכה. דבר זה גורר אחריו התנהגות ''רעה'' של פרטים בחברה. הפתרון המוצע הנו בעזרת המדע לייצור מספיק  - עבור כלל החברה למניעת מחסור. המעמדות בתוך החברה נוצרו כתוצאה מהחזקת ''רכוש'' בצורה לא מבוקרת. אצל האנר'' (על פי גישתו של פרויידן) – החזקת ''רכוש פרטי'' זו ממש גניבה אם יש בידי האדם "יותר מדי רכוש" – הגורם להם לצבור כוח. צבירת כוח ומעמד – גורמת לאנשים לבצע מעשים, אשר מצמצמים לאחרים את היכולת האוטונומית שלהם לחיות וכן הופכים אותם לסגנון ''עבדים'' (בגלל רצונם לחיות ולשרוד). 
פועל יוצא מטיעונים אלה – הוא הדמיון בגישותיהם של מרקס בדבר "המודעות השקרית" וגישתו של פרויידן המדברת על "גניבה לאור היום". מצטרפת אליה הגישה האנר'' הגורסת כי אין זכות בסיסית לשליטה ''מרכזית'' ברכוש "טבעי" כגון משאבי הטבע (מים ,אדמה, מכרות, נפט וכו''), לכן צריך ''להרוס'' את המוסדות התומכים ברכוש פרטי רב…   


סיכום:
1.      הדומה בין שתי הגישות האידיאולוגיות  נותן בסיס רעיוני לצמיחתן.
2.      השוואה בוצעה במאמר זה בחלק מעיקרי האידיאולוגיות כדלקמן:
א.    המוסדות השלטוניים.
ב.     האוטונומיה האישית  והטבעיות בהתנהגות האדם.
ג.       מוסדות המדינה  והאכיפה.
ד.     השיתופיות  וה"גניבה לאור היום".
3. ניתן לומר כי הסוציאליזם "רך " יותר בגישתו, לעומת האנרכיזם.