תורת הבודהיזם היא תיאוריה פילוסופית מורכבת ומסובכת, ובמאמר זה אנסה
להציג בתמציתיות את עקרונות תורה חשובה זו במטרה להגיע
לחיים מאושרים.
אנסה להציג רק את אותם מסרים שכדאי לכל אחד מאיתנו לאמץ בחיי היום יום.
זן היא מילה יפנית שמקורה במילה צ''אן הסינית. המילה הסינית מקורה במילה ההודית
ג''הנה שמשמעותה
מדיטציה על פי הגדרת בודהה.
למרות המוצא ההודי, תנועת הזן פעילה ב- 700 השנים האחרונות בעיקר ביפן.
כיום לתורת הזן תפוצה רחבה גם בעולם המערבי, עם מרכזים רבים ברבות ממדינות העולם.
זן = מדיטציה = ישיבה במצב של דממה מוחלטת והתמקדות בתודעה שלנו בנושא ספציפי
מסוים (נשימה, מנטרה, אובייקט חיצוני).
זן לפעמים מתואר כ"דרך חיים" שאינה תלויה בתרבות המסוימת של האדם.
ההיבטים של חיים אלה הם : חיים של צניעות; חיים של עבודה; חיים של שירות;
חיים של תפילה והודאה; חיים של מדיטציה.
הבודהיזם קיים באלפי צורות, ובכולן המוטיב המרכזי הוא בודהה = "התעוררות" (נירוואנה).
בודהה הטיף לא להתמסר ליצרים ולחושים, וגם לא לענות את הגוף בהתנזרות, אלא לבחור בדרך האמצע בחוכמה, במוסריות ובהתבוננות.
בתורת בודהה אין אמונה עיוורת, ולכן היא לא דת. כל אדם צריך לבחון ולבדוק בעצמו, צריך לחוש ספק עד אשר יוכיח לעצמו שיש אמת באמונה מסוימת, זו ה"התעוררות".
בודהה הגדיר ארבע עקרונות בעולם האנושי אותן כינה "אמיתות נאצלות" :
א. דוקהה - אי נחת לכל אחד ובכל מקום בחיינו שורר אי נחת : סבל, צמא, פחד, חולי, זקנה, מוות ואבדן.
לכל אדם יש תשוקות למשהו שאינו מתגשם או שהוא מתגשם בדרך שונה מכפי שהאדם
רצה. אנשים חיים בפשרה בין המצוי לרצוי.
גם כאשר אדם חש מאושר, הרי שברקע קיים פחד שהאושר פתאום יאבד ויעלם.
בודהה טען שהסבל הגדול ביותר לאדם מגיע ממה שיקר לו ביותר - אהבה נכזבת (אהוב
שעזב), מוות או מחלה של אנשים קרובים ויקרים, אבדן עבודה חשובה.
ב. סמודיה - מקור אי הנחת מקור אי הנחת הוא בפער הגדול שבין העולם כפי שאנחנו מציירים אותו לבין העולם כפי
שהוא. הסבל מתחיל אצלנו, מתעצם אצלנו, וכל אדם אחראי לסבל של עצמו.
האגו שלנו צמא לספק את צרכיו ותשוקותיו, והסבל נובע מחוסר היכולת לממש זאת.
אדם רוצה להתעשר, לבנות דירת פאר ולרכוש ג''יפ מפואר, אך במציאות אותו אדם
מתקשה להתפרנס ולגמור את החודש - הפער גורם לו לסבל רב.
אדם מדמה לעצמו שבעולם יש קביעות, ואילו המציאות משתנה כל הזמן.
אפילו המושג "ימין" איננו קבוע ואינו מייצג דבר במציאות ללא תלות במושג "שמאל",
כאשר ה"ימין" שלי הוא בעצם "שמאל" עבור מי שעומד מולי.
כאשר אומרים שאדם "נמוך", הרי שהוא כזה יחסית לאדם אחר "גבוה" ממנו.
המושג "קביעות בעבודה" יצר מצב שאדם צייר לעצמו עולם שבו הוא עובד במקום עבודה
אחד כל ימי חייו. המציאות הנוכחית היא מאוד דינמית, ואדם יכול למצוא עצמו נע בין
מקומות עבודה ממגוון סיבות שלא תלויות כלל בו עצמו.
אפשר להמשיך ולסקור בדרך זו המוני מילים אשר אינן מצביעות על קיום כלשהו
במציאות, כאשר הן בעצם חסרות קיום עצמי ("ריקות") ללא יחסי גומלין עם מילים
אחרות.
מה שנעים לאדם אחד יכול להיות רע ונורא עבור אדם אחר : לאדם אחד בילוי ושתייה
בפאב גורמים אושר, ואילו לאדם אחר אותו מקום יכול לגרום לעינוי וסבל רב -
הכל תלוי בתפיסת העולם האישית של כל אדם.
פחדים ותשוקות יכולים לעוות את ראיית העולם של האדם.
תשוקה מוגזמת של גבר לאישה עלולה לגרום לו לחוש קנאה בכל מפגש של האישה
עם גבר זר כלשהו - כל מפגש כזה מתורגם אצלו ל"בגידה", למרות שהמציאות שונה
לחלוטין, ובעצם מדובר במפגש עיסקי בלבד.
ג. נירודהה (נירוואנה) - אפשרות לריפוי אי הנחת (שככת התשוקות) השיחרור ממעגל הסבל נקרא : נירוואנה - גן העדן.
האדם שאינו רואה את המציאות כפי שהיא (תעתוע) מייצר לעצמוכעס (איבה)
וגם תקווה ועונג (היצמדות).
לפי דברי בודהה, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות לדברים גשמיים, ששתי פניה הן
השתוקקות ודחייה. מאחר וכל התופעות הן בנות-חלוף, ארעיות, נתונות לשינוי בלתי-
פוסק - האדם המפתח השתוקקות בנוגע אליהם נדון לסבל.
"התופעות" יכולות להיות גשמיות מאוד: כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי,
אנשים אחרים, וכדומה, או גשמיות פחות, כגון: מעמד חברתי, דימוי עצמי, ואפילו התקוה
הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים.
במציאות אדם פועל בדרך שמסבה לו אושר או בדרך שיכולה להסב לו סבל רב.
השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור
נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון,
תשומת לב נכונה, ריכוז נכון : כל אלו מובילים להשתחררות מהסבל.
נכון - במובן של שלמות עבור עצמו, ולא במובן של "טוב" או "רע" יביאו את
האדם אל האושר.
ד. מאגה – הדרך הנכונה לשיחרור אי הנחת בודהה קורא לאדם לאמץ לעצמו מספר הרגלי התנהגות כאימון קבוע יום יומי,
הרגלים שיאפשרו את שיחרור הסבל ואי הנחת, הכרת המציאות כפי שהיא :
מוסר - יחיה האדם במתינות ובאופן מוסרי באורחות חייו, בדיבורו, במקצועו.
חכמה - בדיקה מתמדת דרך הספק, תאפשר לאדם להבין טוב יותר את העולם המשתנה.
מדיטציה - התבוננות מדוקדקת ומדויקת והבנת ה"אני" על רקע ההשתנות המתמדת
של דברים בעולם - התבוננות בתודעה והתאמתה למציאות.
דגש על התבוננות פנימה, התבוננות בנשימה, התמקדות בהווה בלבד.
מילת המפתח היא "גמישות" : אדם צריך להתאים את ה"אני" שלו לתופעות
משתנות בחייו.
ישיבת המדיטציה אמורה "לטהר" את התודעה ממחשבות שווא, "ניקוי"
משיפוט של טוב ורע, הפסקת מאמצי השכל ודחיקת כל ענייני היום יום -
"חישבו על לא לחשוב".
שיא האימון הוא בפרישה מהחיים, בהתבודדות במנזר והתעמקות בתורתו
של בודהה.
הזרם הזן- בודהיזם הסיני-יפני הגדיר דרכי אימון מגוונות ממדיטציה, עבודות אמנות,
אמנויות לחימה ועד הקפדה על ניקיון וחזות הבית.
תורת הדאו הסינית מצביעה על כך שהמחיר של ההסדרים החברתיים הקשוחים מדי
הוא אבדן הטבעיות, אבדן הספונטניות. אדם זקוק לשיחרור ממוסכמות כדי להירגע.
אימון הזן נמצא בנוסף למדיטציה גם בגנים, בתיאטרון, בשירה, בעיצוב, באמנות יפן.
בנייה פשוטה בתוך הטבע, וכל תפיסת היופי הושפעו מהזן, ואף היו קיימות הרבה לפניו.
נזירי זן רבים היו אמנים גדולים – בציור, בשירה בקדרות ועוד.
ערכי יופי, הרמוניה, כבוד, טוהר ושלווה מצויים בבסיס אמנויות הזן.
הבית היפני בנוי חללים לא מוגדרים. בין החדרים דלתות הזזה, הניתנות להזזה או לסילוק גמור, מה שהופך את הבית לגמיש וניתן לשינוי.
הרהיטים מעטים, מתקפלים, והרצפה היא גם כיסא.
המזרנים משמשים למיטה, והם מקופלים בבוקר ומאוחסנים בארון קיר.
החלל בבית פתוח למשמעות חדשה בכל יום : מקום שינה, מקום אירוח, מקום למסיבה או מקום לפגישת עסקים.
הכל מאוד פשוט, מאוד דינמי בהשפעת עקרונות הזן-בודהיזם.
סיכום
האדם מבין שהוא וגם אחרים ריקים, בני חלוף, לא כלום.
הוא רואה את חולשותיו, צערו ומוגבלותו – שלו ושל האחרים.
זוהי חמלה אינסופית ובלתי מותנית על פי הבודהיזם.
מה פגום אצלכם ? חוסר האמון בעצמכם.
אם לא תאמינו בעצמכם תמשיכו למעוד... ולעולם לא תהיו עצמכם.
תאמינו ותאהבו את עצמכם ! - זוהי דרכו של בודהה.
הלוחם למען זכויות הכושים מרטין לותר קינג אמר פעם :
"משברים אנושיים נוצרים בשל אי היכולת של בני אדם להסתדר זה עם זה.
יחידים, לאומים או גזעים אינ